אחת התופעות הגרועות ביותר אצלנו היהודים זה שאנו עם נוודים שתמיד בורח. זאת אולי הסיבה העיקרית לכך שאנו עם שסבל כל כך הרבה בהיסטוריה.
העם היהודי הוא נצר להגירתו של אברהם אבינו לארץ ישראל, ההגירה המשיכה עם ירידתו של יעקב למצרים בעקבות הבצורת.
זאב ז'בוטינסקי (שם שהרבה לא אוהבים כאן) ידע לכתוב ולדבר על תקופתו ועל העם היהודי דברים שפעמים רבות מאוד רלוונטים גם היום.
ז'בוטינסקי היה ממקימי ההגנה והגדודים העבריים, זאת משום שידע כי הדרך הנכונה היא לא לברוח אלה להתעקש ולהלחם. להתעקש ולהלחם על חיינו, על עמנו ועל מולדתנו.
כשהגיע לארץ הרב חיים אריה פייפר זצ"ל והגיע לעיר עכו הוא עשה ופעל למען חיזוק ההתיישבות היהודית בעיר עכו בדרכו ללמוד וללמד את תורתנו.
ילדיו התפזרו עם השנים בארץ, שניים מהם נשארו בעכו. נכדיו המשיכו והתפרסו,
חלקם עד היום גרים בעירנו.
לפני מספר חודשים נערכה אזכרה לרגל 40 שנה ממותו של הרב פייפר אחד מראשוני אנשי הדת בעכו החדשה.
כאן בעירנו, הרב פייפר עלה לארץ לאחר ששרד את השואה ומבחינתי חלק מצוואתו לשמור על עכו יהודית, לשמור כי מקום קבורתו ישמר בעיר יהודית עם רוב יהודי.
לפחד? לברוח? מי שבחר בחיים ובחר בעכו, עירו של הרמח"ל, צריך לזכור את היותנו העם היהודי, העם שחלק ממולדתו היא העיר עכו.
אם נמשיך ונבחר בבריחה נמצא את עצמנו ללא מולדת וללא בית- הבית של אבותינו הבית של עמנו- ועירנו היא חלק ממנו.