יום הזכרון לחללי מלחמות ישראל מעלה בי המון צער .. כאב .. וגעגועים ליקרנו שנפלו ..
כאוהד הפועל עכו מעל ל - 40 שנה .. איני יכול לשכוח את השוער של הפועל עכו יגאל כהנא ז"ל
זכיתי לראות אותו משחק ...
ואם כל הכבוד לכל השוערים ... הוא היה צריך להיות הגדול מכולם
אני זוכר שהייתי ילד הלכתי עם אבי למשחק .. לא ידעתי שהוא נפל .. התאכזבתי ושאלתי עליו
האוהדים שתקו ובכו ...
המעט שאני יכול לעשות לזכרו זה לספר לאוהדים הצעירים עליו ..
יגאל כהנא, שוער הפועל עכו יצא לקרב ברמה הסורית מספר שעות לאחר משחק כדורגל.
כהנא, בן 19 במותו לא זכה לראות איך חבריו כובשים את הרמה מיד הסורים ואיך ישראל מנצחת במלחמה
יגאל כהנא, היה רק בן 19 ולא הספיק כמו עוד 28 מחבריו, לראות את כיבוש רמת הגולן ואת הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים.יגאל כהנא, שהדף ועצר עשרות כדורים מעור נכנע לצרור כדורים, שפילח את גופו.
יגאל כהנא ז"ל, עלם חמודות ודמות נערצת מהיותו אז ב-1967 השוער של הפועל עכו, הנוסטלגית והמפורסמת.
כהנא היה מהשוערים המפורסמים בישראל.
באתר הזכרון לחללי מערכות ישראל נכתב על יגאל כהנא כי הוא "בן שמואל וגילה. נולד ביום כ"ד בשבט תש"ח (4.2.1948) בעפולה למשפחה חקלאית. את שנותיו הראשונות עשה בכפר יחזקאל ובגיל שלוש וחצי עבר עם משפחתו לבוסתן הגליל. עוד בהיותו רך בשנים אהב את החקלאות ואת השדות המוריקים ואת החיים אשר עליהם. את לימודיו היסודיים סיים במושב רגבה שבגליל המערבי ולאחר מכן עבר לבית הספר התיכון החקלאי במקוה ישראל אך בכיתה י"ב עבר לבית הספר הטכני לחקלאות ביד נתן. כשהיה נער התעניין במקצוע הספרות וגילה יכולת רבה בכתיבה. כן התעניין בספורט והתמסר בייחוד לקפיצה לגובה ואף הגיע בכך להישגים גבוהים מכפי גילו; היה נלהב מאד למשחק הכדורגל. מאוחר יותר הצטרף בתור שוער ל"הפועל" עכו ובהיותו בן שבע-עשרה ומחצה הועבר לקבוצה הבוגרת ולא פעם הגיע שם להישגים עד שנחשב לאחד השוערים הצעירים הטובים בארץ. אולם, פעם בהיותו באימוני המשחק, נפצע קשה בגבו ונאלץ להפסיק למשך זמן ניכר את פעילותו זו עד שגויס לצה"ל. לאחר גיוסו גילה אהבה עזה לצבא והיה מסור לו עד כדי כך שדחה גם את משחק הכדורגל. הוא התפעל והתלהב מרמתו הגבוהה של הצבא גם בשטח המקצועי וגם בשטח החברתי והאנושי. יצא לקורס מ"כ וסיים אותו בהצטיינות. עבר גם את מיבדקי הקצונה ועמד להתחיל בקורס קצינים. לאחר עשרה חודשי שירות בצבא קיבל פיקוד בחטיבת "גולני" ופיקד שם על כיתת מבוגרים ממנו בכמה שנים - עם פרוץ מלחמת ששת הימים, הוא עודנו בשירות חובה אז. בכל מכתב הביתה היה נוהג לציין את המורל הגבוה של הצבא והיה נותן ביטוי להתלהבותו למילוי כל משימה שהוטלה עליו. על יחידתו של יגאל הוטל כיבוש תל-פאחר שברמת הגולן, ובקרב זה נפל. זה היה ביום החמישי לקרבות, הוא א' בסיון (9.6.1967), בו הצליחו בודדים - וביניהם יגאל - לחדור אל תוך המוצבים הסוריים מתוך יעילות ובאומץ לב לטהר את הבונקרים ואת תעלות המגן של המוצב - ויגאל, שזכה להיות בין כובשי מוצב תל-פאחר לא זכה לראות בשחרור הרמה הסורית כולה. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה. בנובמבר 1967 נקבע לוח זכרון על שמו ולזכרו בבית הכנסת של מושב בוסתן הגליל. בבית הכנסת המרכזי בעכו נקבע לוח זכרון ושמו יגאל עליו. שמו הונצח בחוברת המועצה האיזורית געתון ובחוברת שהוצאה מטעם עיריית עכו. חוברת לזכרו הנושאת את שמו הוצאה על ידי המשפחה ובני מחזורו במקוה ישראל".
יהי זכרו ברוך.
