מת, נקבר, אבל למשפחה לא הודיעו

זה נשמע סיפור הזוי לגמרי. סרגיי גנדלמן נפטר בהוסטל בעכו וגופתו נמצאה במצב ריקבון. באותו יום נקבר מבלי שבתו, נכדיו וגרושתו ידעו. על מותו נודע לבתו במקרה אחרי יומיים. מנהלת המעון והמשטרה מחליפים האשמות
יפה ברנס

לא ידוע כמה ימים בדיוק, הוא שכב מת בדירתו. ריח חריף שעלה מהדירה והחשיד את השכנים הקשישים, גרם לאחראים בבניין להזעיק את המשטרה שפרצה את הדלת דירתו וגילתה את האיש מוטל מת כשגופתו במצב של ריקבון קשה.

שני פרמדיקים הובילו את גופתו של סרגי גנדלמן (60), באמבולנס ישר לבית העלמין שם נקבר כערירי על אף שהיה אבא, בעל, וסב לנכדים. איש לא שאל האם צריך להודיע, איש לא בדק האם יש לו קרובי משפחה, או חברים שצריך ליידע.

גנדלמן הוא תושב עכו המתגורר זה שנה וארבעה חודשים בהוסטל הגמלאים, בו אוכלסו קשישים עולים חדשים מחבר העמים. לבתו היחידה אנה ולגרושתו של המנוח נודע על דבר מותו יומיים לאחר שנקבר, ובאקראי. הם הוכו בהלם ותדהמה. לא רק בגלל מותו של אדם קרוב, אלה בעיקר משום שלא נכחו בהלוויה.

"אני לא מצליחה לעכל את חוסר הרגישות וחוסר האנושיות שגילו האחראים בהוסטל. אפילו כלב היה מקבל כבוד יותר. עוד מתברר שרגע לאחר שפינו את גופתו של אבא, פינו את כל התכולה מהדירה ולא הותירו זכר. כולם בהוסטל ידעו שיש לו בת, חתן, נכדים, אישה".

אנה זלפה (29) מתגוררת יחד עם בעלה אימה ושני ילדיה בכרמיאל. "אבא היה צריך להגיע אלי ביום שישי שעבר,אבל הוא לא הגיע. ניסתי ליצור איתו קשר, ללא הצלחה. בקשתי מבן דודי שמתגורר בצפון העיר בעכו לבקר את אבא ולבדוק מה קורה.

"כשהוא הגיע לשם זה היה ביום רביעי שעבר בשעות הערב ,עוד בטרם עלה לדירה של אבא סיפרו לו הקשישים שאבא נפטר ונקבר ביום שני".

בביתה בשבעה היא ממררת בבכי: "התחננתי בקשתי תשובות לשאלותיי, במיוחד לשאלה המרכזית שכרסמה בליבי ללא הרף, מדוע אף אחד לא טרח להודיע לי על דבר מותו של אבא?"

מי היה צריך להודיע לך?

"פניתי לתחנת המשטרה בעיר, בקשתי לדעת מדוע המשטרה לא טרחה לאתר אותי. השוטרים בתחנה נדהמו, וסיפרו לי כי מההוסטל נמסר להם כי מדובר באדם ערירי ללא משפחה. כשפניתי ובקשתי תשובות ממנהלת ההוסטל, ארינה פרנקל, היא השיבה לי כי לא היה לה זמן לאתר אותי והיו חייבים לקבור אותו".

בתחילת השבוע עלתה אנה עם בני משפחתה לבית העלמין החדש של עכו בכפר מכר וסיפרה לקברן את שארע לה ובקשה ממנו להובילה לחלקת הקבר בו טמון אביה. "היא בכתה מאוד ריחמתי עליה. כדי שתהיה לה הרגשה טובה בגלל שלא הייתה בהלוויה ערכתי תפילות וטקס כמקובל", סיפר הקברן.

מנהלת מקבץ הדיור אירנה פרנקל: "אני מאוד מצטערת על מה שקרה, לא הייתה לי דרך אחרת לא יכולתי לשמור את הגופה בבניין".

בכל זאת, מדוע לא הודעתם למשפחתו?

"ידענו שיש לו בת, אבל כשהמנוח היה בחיים הוא סירב למסור לנו את מספרי הטלפון של הבת או פרטים אחרים. ברגע שאדם מסרב אנחנו כותבים בתיק האישי שלו שאין קרובי משפחה. בכל זאת מסרנו למשטרה שיש לו בת. המשטרה ניסתה לאתר אותה אך בסופו של דבר הם לא מצאו אותה".

מה עשית כדי לאתר הבת?

"סיפרנו למשטרה, אני גם צלצלתי למשרד הקליטה כדי לברר איך הוא הגיע לארץ אולי יש להם טלפונים הם סיפרו לי שהוא הגיע בגפו לארץ כגרוש. כל העניין עבר למשטרה".

דובר מרחב גליל רפ"ק ערן שקד: המנהלת מסרה למשטרה כי אין למנוח קרובי משפחה על אף שהיה ידוע לה כי יש למנוח בת. לאחר שהמשטרה בדקה כי אין מערבות לפלילים אושרה הגופה לקבורה".

הסיפור המלא מתפרסם בגליונות סוף השבוע של "ידיעות הצפון", "ידיעות כרמיאל" ו"ידיעות המפרץ"


וזאת - תמונתי מהכנס חגיגי שהתקיים למען האכלוס במקבץ דיור ''בית ספיר''. עוד פעם תמונה יפה. אבל איפה כול המצולמים בתמונה שמשקפת חיים עלובים ומוות מבויישת?

לגבי כסף- בדירתו של מנוח היה כסף, שגם נזרק לפח זבל...?

לריסה
אכן מקרה מצער מאוד .
קראתי שוב ושוב אולי פספסתי איזה מידע חשוב כדי לנסות ולהבין איך דבר כזה יכול לקרות?
למדו אותי לא למהר ולהסיק מסקנות ואכן ישנן לא מעט "שאלות פתוחות" שהתשובות להן צריכות להבדק היטב כדי שלא נופתע מחדש!

ישנה אוכלוסיה לא קטנה בעיר שדורשת מאתנו בני המשפחה ומאחרים שאמורים להיות אחראים לכך מתוקף תפקידם עירנות מדי יום ואפילו במהלך היום כדי לדרוש בשלומם.
חבל שאנשים נפרדים כך מהחיים!

משתתף בצערה של המשפחה.