הצג נושאים ללא תגובות | הצג נושאים פעילים
  |
עמוד 1 מתוך 1
|
[ 5 הודעות ] |
|
|
איציק ברבי
|
נושא ההודעה: Re: הפועל עכו = הפועל ר''ג היו ימים  פורסם: 15 מרץ 2009, 03:28 |
|
 |
| עכונט כדרך חיים |
הצטרף: 21 מרץ 2005, 18:07
הודעות: 5398
|
|
« מכוער זה גם יפהיהיה משחק בנהריה »עכו, 17 בינואר 1976
לכבוד משחק הצמרת בשבת קבלו מסע בזמן - 33 שנים לאחור
המשחק המסקרן מול הפועל עכו בשבת מחזיר תמיד את האוהדים הוותיקים למשחק המפוצץ ההוא עם סורינוב, קלדרון, שוחט וזילבר, ואחר כך לגומלין המרתק במכתש (2:3 לעיני 8,000 איש). את המשחק מול עכו במכתש 1976 אני זוכר כמו היה שלשום. את המשחק המפוצץ בעכו אני לא זוכר ולא מכיר מפני שלא הייתי בו. כשהיו מעלים ממנו זכרונות, לא היה לי מה לתרום והייתי מקשיב בדממה לעדויות מי התחיל ומי החזיר ומה בדיוק עשה סורינוב. זו היתה אחת העונות המרתקות בהפועל ר”ג בכל הזמנים, שהפכה בסיום לכישלון מהדהד. הפועל עכו עלתה לראשונה בתולדותיה לליגה הבכירה.
לפני מספר חודשים תפסתי סולם רעוע בבית, טיפסתי בזהירות והורדתי מהבוידעם שקיות ניילון עם שכבות כבדות של אבק. בתוכן שכבו במשך שנים ארוכות מאות קטעי עיתונים ומחברות על הפועל ר”ג, ובהם דיווחים שכתבתי על משחקי הבוגרים והנוער משנות השבעים. בין עשרות הניירות גיליתי רשימה בכתב ידי תחת הכותרת “הפועל עכו - הפועל רמת-גן”. התחלתי לקרוא ולא האמנתי: זה היה דיווח שלי מהמשחק המפוצץ ההוא בגבעת נפוליאון. מה אתם יודעים, מתברר שהייתי גם הייתי באותו משחק, באבו אבוה הייתי, רק שהוא פשוט נמחק לי מהזיכרון. איך זה קרה, אני לא מבין. בין עשרות הפתקאות והניירות ששמרתי, גיליתי גם את הכרטיס שקניתי לאותו משחק.
אז הנה הדיווח על החוויה ההיא שעברתי, אוהד צעיר (מבית דתי) שנוסע למשחק חוץ באוטובוס שארגנו האוהדים. חיזרו איתי 33 שנים לאחור, לימים שבגרוש היה חור. הנה הדיווח מילה במילה.
* * *
השבוע שלפני המפגש בין הפועל עכו להפועל רמת-גן היה שבוע של מתח. ביום שלישי החלטתי שאני נוסע, ותהיה לי זאת הנסיעה הראשונה שלי בשבת! הוויכוחים עם אבא שלי והשכנועים לא עזרו, ואני רק הצטערתי שלא אמרתי לו שאני הולך לחבר. אבל בשבת שום דבר לא עזר. מצוייד באוכל אותו גמרתי בדרך למגרש, הגעתי בשעה 10.35. הנסיעה נקבעה ל-11.00 והמשחק היה אמור להתחיל ב-2:00. קניתי כרטיס לאוטובוס. ב-10.45 הגיעו שני אוטובוסי “ארגון מסיעי רמת-גן”. עליתי עם האוהדים. הוויכוחים שקדמו לנסיעה עם הנהג לבין מארגן הנסיעה, אבישי, הביאו לכך שרק ב-11:50 זזנו. קיבלתי זאת בשלווה, משל אין זו הנסיעה הראשונה שלי בשבת.
הנסיעה היתה נעימה והמוסיקה שבקעה מהרדיו מ”קול השלום” הוסיפה נופך מיוחד לאווירה. מדי פעם עקף אותנו האוטובוס השני ואז היינו מאיצים בנהג לעקוף אותו. לחיפה הגענו ב-12.55, ועד שיצאנו ממבואותיה והגענו, לקח הדבר רבע שעה. במבואות עכו הצטופפנו כולם ליד החלונות עד שהמומחים שאין זו להם הנסיעה הראשונה פרצו בקריאה: הנה המגרש. ליד עצי תמר נראו חומות האיצטדיון. האוטובוס השני שעקף אותנו נתקבל על ידינו בצעקות - ‘תחטפו ראשונים’ כשהכוונה היא לאבנים.
הגענו למגרש. המוני אדם הביטו בנו. מבעד לחלונות ראינו את מבטיהם המזלזלים, הרציניים, הנפחדים מעט מהשד הרמת-גני. ‘חותכים את הליגה’, צעק מישהו באוטובוס. ‘קורעים את עכו’, השיב השני.
ירדנו וכולם מיהרו לקופות. כרטיס עלה 10 לירות (בצילום), קניתי לאחר עמידה של רבע שעה. נכנסתי לאיצטדיון תוך שאני מפלח פנימה ילד מקומי. היה יציע שנקרא גבעת נפוליאון, בלי מקומות ישיבה, והיציע שממול שלא היתה לו גישה עם זה שלנו היה מלא. עליתי למעלה, קצת עצבני מהנסיבות, מה עוד שהשחקנים שלנו כבר התאמנו כשהם סוחטים קריאות בוז מאוהדי עכו.
מצאתי חלק מהאוהדים שלנו והשתדלתי להיות קרוב אליהם כמה שאפשר. כדורגלני עכו התקבלו במטר זעקות עידוד, האווירה היתה מתוחה. הכרוז בירך את השחקנים והקריא את ההרכבים. ב-2.01 נפתח המשחק. גישושים. חייק בעמדה טובה מוסר במקום לבעוט. צעקנו קצת. ‘לעודד לעודד’, צעקו כמה שלנו, אבל לא עודדנו. היה נראה שאנשים חוששים. היינו מעטים בתוך ההמונים, השתדלנו לא לעורר תשומת לב. בדקה ה-25 כמעט שער לעכו כששחקן שלהם ניצב מול יעקובסון. הלב שלי קיבל התקפה, אבל יעקובסון שעמד על קו השער מחלץ. נס משמיים. מחצית. איך בית”ר נתניה קיבלה פה חמש? אני תוהה.
נפתחה המחצית השניה. עכו תוקפת, וההגנה עומלת קשה. נביל בעט חזק, אבל סורינוב מזנק טוב והודף. ואז פתאום מתפרץ שוחט לקהל וזורק עליו חול בהיסטריה אחרי שהקניטו אותו. היה נדמה לי שהוא מקבל אדום. קשה לראות. שחקנינו מקיפים את השופט. אחר-כך מתפזרת החבילה, ואכן שוחט בחוץ וחבל. אולי נצא מפה בתיקו.
רני קפרובסקי, שחקן עבר בר”ג, משוחח עם אוהדי עכו, כאלה שאין להם מושג בכדורגל. הם בטוחים שעכו היא הקבוצה הכי טובה בארץ ורמת-גן הכי חרא. פתאום טעות בהגנה וגול ראשון לעכו. קשה לעכל מה הולך. המשחק מופסק מדי פעם, כל הזמן התגודדויות או ויכוחים עם השופט. שוקי בועט החוצה, ואז בא הגול השני של עכו. ראיתי קבוצות שהישוו וניצחו אחרי שפיגרו בשני גולים, אבל לעשות את זה היום נראה שקצת קשה.
שוב פעם מופסק המשחק. אני משוחח עם נערים מקומיים על הליגה. חולפות עשר דקות ואני תוהה מתי יתחדש המשחק, ובכלל מה הולך שם במגרש? שוטרים רצים, הקהל של עכו מנענע את הגדרות ולא משחקים. אני רואה את השופט יורד לחדרי ההלבשה עם הקוונים, והקהל פורץ פתאום החוצה. אני יוצא לבד, מתערבב בתוך הקהל של עכו, לא רואה אף אוהד של ר”ג. פתאום כולם נעלמו. איפה אבישי, איפה אבי שפנצר? מחפש את האוטובוסים. מצאתי אותם במרחק מאה מטר מהמגרש. הגעתי אליהם בריצה, התיישבתי על המדרגות האחוריות. סוף סוף זזנו. זמן רב עמדנו עד שיצאנו מפקק תנועה ליד האיצטדיון. באוטובוס היה שקט, אף אחד לא דיבר, ניגוד מוחלט למה שהתרחש בנסיעה למשחק, כשכולם דיברו וצחקו והבטיחו שיוצאים מעכו עם שתי נקודות.
השענתי את ראשי על ברכיי, כשברקע נשמע השיר “ליידי מרמלד”. עצרנו ליד מסעדה אחרי חיפה. בשעה 6.00 הגענו לרמת-גן. מעניין מה יהיה גורל המשחק.
* * *
עד כאן הדיווח.
סוף דבר: בבית הדין (בראשות הדיין חיים אלחדיף) ספגה ר”ג הפסד טכני וממאזנה הופחתו שתי נקודות.
הרכב ר”ג באותו משחק: יוז’י סורינוב, יוסי נעים, חיים וילקומירסקי, רוני לוריא, רוני יעקובסון, דני קאופמן, משה זילבר, שוקי דנישבסקי, רוני קלדרון, שאול חייק, שימעל’ה שוחט. מאמן: אורי ויינברג.
* * *
 |
|
|
| חזור למעלה |
|
 |
|
איציק ברבי
|
נושא ההודעה: Re: הפועל עכו = הפועל ר''ג היו ימים פורסם: 15 מרץ 2009, 03:59 |
|
|
| עכונט כדרך חיים |
הצטרף: 21 מרץ 2005, 18:07
הודעות: 5398
|
« את מי פגשתי ישן על הספסלהמדד החדש
»יוז’י סורינוב
הוא העיף שוטר בעכו והפך אותו נכה * חילק סטירות לשחקנים * קנה דירה מהחוזה שלו בהפועל ר”ג * וטוען שרוני קלדרון לא נרצח, אלא חי מצוין בקולומביה בתור “דון קלדרונה” * פגישה עם אגדת כדורגל
וז’י סורינוב הוא אגדת כדורגל. לפני 40 שנה הוא היה שוער ענק במושגים של אז. גבוה, רחב, חזק, משוגע, אלים. שיער ארוך וסרט סביב המצח, שיווה לו מראה של קילר אינדיאני. עם אחד כזה אף אחד לא רצה להתעסק בחיים, גם לא במגרש. שמו נקשר במכירות משחקים והיו שסיפרו שמדי פעם היה עולה לשחק כשהוא שיכור. העונה שבילה בהפועל ר”ג הוסיפה מימד של עומק למיתוס. דבר אחד לא תקחו ממנו – הוא היה שוער אמיתי, מהסוג שנועל את השער על סורג ובריח ורק על גופתו ייכנס הכדור.
להגיע אליו לא היה פשוט בהתחלה. הוא בכלל ירושלמי כיום. כשאיתרתי את בתו, היא הודיעה לי בצורה נחרצת שחבל על הזמן, אבא שלה לא מתראיין ולא מדבר. בשיחה הראשונה שלי עם יוז’י, הוא התנצל שהוא בדיוק נוסע מירושלים לת”א, אמר שהוא כמעט לא זוכר כלום מהעונה שלו בר”ג ואין לו מה לחדש, אבל הבטיח שאם פעם אבוא אליו, הוא יעשה לי כבוד.
כשהתקשרתי אליו מאוחר יותר באותו יום, אחרי שחזר לירושלים, וביקשתי לקפוץ למעדנייה שלו במושבה הגרמנית, הוא נכנס ללחץ וצעק שלא אבוא כי יש לו עכשיו הרבה עבודה. פירשתי את זה כווטו מוחלט שלו על פגישה, אבל החלטתי לנסות שוב. שעה קלה לפני משחק פתיחת העונה השבוע מול הפועל ירושלים הגעתי אליו בלי הודעה מוקדמת. מוכר בחנות ירקות סמוכה הצביע על הצד השני של המדרכה. ראיתי קשיש מנמנם על ספסל, ולמרות שחלפו 33 שנה מהפעם האחרונה בה ראיתיו ולמרות שהוא נראה מעט מבוגר מגילו (62), זיהיתי אותו מיד. עמדתי מולו כמה שניות, אחר כך רקעתי קלות ברגליי והוא התעורר בבהלה. תוך דקות התפתחה שיחה מרתקת ולבבית, שנקטעה רק בגלל שנותרה רבע שעה לפתיחת המשחק בטדי.
* * *
סורינוב הגיע להפועל ר”ג ב-1975 כשהוא בן 29, ביחד עם רוני קלדרון ורוני לוריה, במסע רכש נוצץ, מפואר ויקר, שיזמו היו”ר יהודה ירושלמי והמנהל השאפתן אלי אפרתי. “לא נעלה ליגה ב-99 אחוז”, הבטיח אפרתי בראיון לפני פתיחת העונה, “נעלה ב-100 אחוז”. המטרה לחזור לליגה הראשונה בכל מחיר, הביאה את אפרתי ביחד עם ההנהלה להתאבד על רכש הכוכבים. אלה בעזרת הסגל הקיים – חייק, דנישבסקי, שוחט, היימן, קופמן, בוקסה, זילבר, יוסי נעים ועוד, היו אמורים לקחת בהליכה את ליגה א’ מחוז צפון.
הסיבה למסע הרכש ההיסטרי נעוצה בין היתר בכך כי בעונה שלפני כן הצליחה מכבי רמת-עמידר הקטנה (והשנואה) לעלות לליגה הראשונה, בעוד האלופה מלפני עשר שנים - הגדולה והמבוססת - נתקעה בליגה השניה. לאוהדים נמאס, והלחץ על ההנהלה עשה את שלו. אפרתי, שהובא לשמש מנהל בפועל, החליט לבצע מהלך ענק בקנה מידה ישראלי. התקציב הבומבסטי היה אמור לעבור את אישור מועצת הפועלים, לה היתה שייכת הקבוצה, אבל פקידי המוסד קצת נבהלו מהסכומים. 250 האוהדים שהפגינו מתחת לבניין שכנעו אותם לאשר את הכסף. בהודעה שהוציאה מועצת הפועלים נאמר: “המזכירות מתייחסת בחיוב לצירוף שחקנים חדשים להפועל ר”ג, בתנאי שהדבר ייעשה בהתאם לתקנון התשלומים של ההתאחדות ומרכז הפועל”. תקנון תשלומים? הצחקתם את קלדרון וסורינוב כל הדרך אל הבנק. שניהם נתנו בר”ג עונה בינונית, אבל עשו קופה יפה.
מהגיבנת של מאות אלפי הלירות שהלכו לשניים, התקשתה אחר כך הקבוצה להתאושש במשך שנים. אולי כאן אפשר להצביע על הנקודה שבה החלה הפועל ר”ג לשקוע כלכלית, מקצועית, ובעיקר ביציעים. אחרי שבע שנים של כשלונות לחזור לליגה הראשונה, עונת סורינוב-קלדרון גרמה שבר לאוהדים. רבים הפסיקו להגיע.
אחרי הצהרות העלייה, הדברים השתבשו כבר בפתיחה. במחזור השני פוטר המאמן בני קונפורטי, אחרי 1:1 מביך מול העולה החדשה, מחנה יהודה. אורי ויינברג הגיע במקומו, אבל הקבוצה לא הלהיבה וגם כשניצחה עשתה זאת בקושי. סוף הסיפור למעשה הגיע במחזור ה-13, במשחק שפוצץ בעכו לאחר התפרעות של שחקני ר”ג, ובראשם סורינוב. זה קרה בדקה ה-75 במצב של 0:2 להפועל עכו.
וכך תיאר למחרת הכתב העכואי המהולל, זוהיר בהלול, ב”חדשות הספורט”: “ההתרחשויות התנהלו כמו בסרט נע. ליד השער הצפוני עזב שוער הפועל ר”ג, יוז’י סורינוב, את שערו והתפרץ לעבר הגדר. סמל המשטרה עמר, שהיה בקרבת מקום, נראה לפתע כשהוא שרוע על הקרקע. לאחר שניות מועטות קם השוטר בעזרת אחדים מחבריו וזעק לעבר סורינוב: ‘אתה עצור’. לאחר מכן אמר לי הסמל כשהוא חיוור כסיד, כי סורינוב ניסה לתקוף כמה בחורות שישבו מעבד לגדר. ‘ניסיתי למנוע בעדו, אך פתאום תקף אותי, הרים אותי וזרק אותי על הארץ’. השוער הרמת גני הכחיש את דברי השוטר. לדבריו, התגרה בו הקהל מעבר לגדר וקילל אותו במשך כל המחצית השניה. ‘התפרצתי לעבר הצופים והתנגשתי בלי כל כוונה בשוטר שנפל’, אמר. התקרית הזו כאילו נתנה את האות למהומה רבתי שהתחוללה במגרש, כשבמרכזו וליד הגדר נראו כמה משחקני ר”ג מנסים להתפרץ לעבר הקהל. בשיאה של המהומה נתקף רוני קלדרון בהיסטריה, בכה והשתולל, כשידיו על פניו וזעק: ‘שוטר היכה אותי, תראו את פניי, נפגעתי’”.
ר”ג הורשעה בבית הדין של ההתאחדות (משה שטרן ייצג את הקבוצה בדיון), וממאזנה הופחתו שתי נקודות. במשחק בסיבוב השני מול עכו במכתש, ניצחה ר”ג 2:3 באחד המשחקים הגדולים בתולדותיה, אבל זה לא הספיק לה. הפועל עכו עלתה, סורינוב הפסיד מענק עלייה שמן של 40 אלף לירות, אבל גם ככה יצא מרוצה כלכלית. הנה הראיון עם יוז’י.
בהפועל ר”ג זוכרים אותך בעיקר בגלל המשחק שפוצץ בעכו.
למה רק אותי? את כל הבלגן עשה ההוא, איך קוראים לו… שימעלה (שוחט).
יש כמה תמונות מדהימות איך אתה מעיף שוטר באוויר. מה קרה שם בדיוק?
לא ידעתי מי זה. זה בכלל התחיל עם רוני (קלדרון) ושוחט בגדר שם, מישהו שם דקר את שימעלה עם מטריה או משהו, ורוני ראה ורץ לעזור.
ומה החלק שלך?
אני גם רצתי לשם.
ופתאום רואים שוטר באוויר.
אתה יודע, יש חוברת במשטרה כתוב שם איך שוטר צריך להתגונן (מגחך), אז אצלי הוא עף באוויר… אבל האמת לא ראיתי שזה שוטר. מישהו בא אליי מאחור, וישר ניערתי אותו מעליי.
השוטר עף כמו ציפור.
היינו חזקים במשפחה. היום הבן שלי מספר 1 בארץ, בספורט הזה של סוחב משאיות.
ואיפה השוטר היום, אתה יודע?
הוא נכה.
בגללך?
כן, בגלל הסיפור הזה. נפל לא טוב, נהייה נכה. אני אחר כך הייתי מבקר אותו כמה שנים, כל שנה הולך אליו. היה לי משפט בגלל זה.
איך נגמר המשפט?
שילמתי קנס 700 לירות, זה הכל. היה לי עורך דין טוב.
 
אז מה שדפק את העלייה זה המשחק בעכו?
כן, הורידו לנו נקודות וזה גמר אותנו. תראה, היה עוד דבר. בהנהלה אמרו לי לפני כל משחק – ‘אל תדאג יוז’י, המשחקה מסודר’. היינו באים למשחקים בלי מתח, כי הוא מסודר, ופתאום תוקעים לנו גול ואנחנו צריכים לרוץ אחרי הקבוצה השנייה. היינו הקבוצה הכי טובה בליגה, היינו צריכים לעלות בעשר הפרש.
החבר’ה בקבוצה סמכו עליך ועל קלדרון שתנצחו את המשחקים.
שיגעו אותנו בהנהלה. היה אלי (אפרתי) אומר כל משחק – ‘אל תדאגו, זה בסדר, הכל מסודר’. היה משחק בנצרת, אני זוכר, אמר לנו - ‘אל תדאגו, זה כבר בסדר’. מה בסדר? באנו לשם ולא היה בסדר.
נגמר 1:1, קלדרון הישווה בפנדל שתי דקות לסוף.
כן. אני בא לאלי בסוף, אומר לו - מה זה בסדר? הוא אומר – ‘עזוב, אלה מניאקים, רימו אותי’. אמרתי לו - תעזוב אותנו, אני לא רוצה שתסדר, כל קבוצה ניתן להם לבד 4-3 חתיכות, תן לנו להיות במתח של המשחק. כל הסידורים האלה רק סיבך אותנו, אם לא זה - היינו עולים מזמן ועד היום היתה שם אימפריה בר”ג. כי היה כסף והיו אנשים שרוצים לתמוך. אם היינו עולים, חבל על הזמן.
גם הניצחון הגדול על עכו במכתש לא עזר.
2:3 היה, קיבלתי גול כמו ילד קטן, הם הישוו ל-2:2.
לא, הובלנו 0:3.
איזה כדור מישהו נגח ואני כבר צעקתי לרוני (לוריה) תעזוב, וכבר הכדור פגע בי ונכנס. אמרתי וואיי, איזה גול קיבלתי.
בעונה ההיא בר”ג פתחת את מסעדת “ואדוז” בשותפות עם קלדרון.
בכופר הישוב, נו (כיום הקפה של ציפציף).
אתה, רוני ונוריאלי.
לא, נוריאלי היה יד ימינו של רוני. אני הייתי שותף שם, אני ורוני קלדרון לקחנו את המקום, שיפצתי, הפעלנו. נורי היה צמוד לרוני כל הזמן, לאן שרוני הלך שם הוא היה. הוא חי על חשבונו של רוני.
ואז, מה קרה?
נסעתי למונטריאול לאולימפיאדה (עם הנבחרת), פתאום אני מקבל טלפון מרוני. אומר לי – יוז’י, מכרתי את החלק שלי. אמרתי לו - חכה שאגיע. אמר לי - עזוב אותך, קיבלתי כסף טוב, 30 אלף דולר, מכרתי, זה לא בשבילי המסעדה.
אז נשארת תקוע?
לא, אני חזרתי, מכרתי את החלק שלי ב-50 אלף, מה אני, פראייר?
למי מכרת?
היה שם חבר הנהלה אחרי שעזבנו, היה לו אוטו אמריקאי כזה, מוסטאנג אדומה, איך קראו לו? פרץ! הוא קנה מאיתנו. ולמה הוא קנה מאיתנו? הוא סיפר לי שהמקום הזה חתמתם חוזה ל-12 שנה. אמרתי לו מה זה 12 שנה? אם אני הייתי נשאר במקום הזה, לא הייתי בחיים יוצא מפה. אז נפגשנו וזה, אמרתי אתה רוצה את המקום? אמר לי כן, אני אתן לך כמו רוני. אמרתי - מה פתאום כמו רוני, אני רוצה 80 אלף. אז סגרנו על 50 אלף. אבל המסעדה היתה טובה, הילדים באו בהמוניהם, כל היום חומוס וצ’יפס, היינו מוכרים שם מאות פיתות ביום.
ואיפה רוני קלדרון היום?
נו, איפה?
אומרים שכבר לא בין החיים.
לא, לא, הוא חי, אל תדאג, הוא חי טוב.
מה חי טוב? אומרים שרצחו אותו איזה מאפיה.
איזה נרצח? תאמין לי הוא חי, אני יודע, עד לפני כמה שנים שמעתי עליו סיפורים מקולומביה, תיסע לשם תשאל מי זה דון קלדרונה. מה קרה לך, בנאדם כזה מסוגלים להרוג? הוא נעצר שם באמריקה על זיוף כרטיסי אשראי, אחרי זה ישב בכלא, עשו לו מבצע חילוץ מהסרטים. מי יכול לרצוח אותו? זה בנאדם ש-150 איש שומרים עליו. הוא חי טוב מאוד בקולומביה. ברון כזה. גם נוריאלי עדיין איתו, מה אתה חושב, הוא חי על חשבונו.
סורינוב, לוריה וקלדרון, 1975 (רפרודוקציות: אתר המכתש)
היית שוער חמום מוח.
חמום מוח, כן, לא היתה לי בעיה, גם שוטרים נתנו לי כבוד.
שחקנים בקבוצה קיבלו ממך סטירות.
כן, מה זה סטירות, קיבלו, בטח. בוקסה וזה. קיבלו. באימונים קיבלו.
אומרים שהבאת סטירה לרוני יעקובסון, ובגלל זה הוא לא הגיע יותר.
נכון.
למה נתת לו סטירה?
אני אוהב שלמות. כשאני אומר לשחקן - תהיה בצד ימין, תתפוס אותו (תשמור על היריב), אז תתפוס אותו. מה אכפת לך, מה אתה מתווכח? תראה, כשאני הייתי אחר כך במכבי ת”א, גם אבי כהן קיבל ממני סטירה כשהתחיל קריירה. היה משחק במכבי חיפה, הוא עוצר לי כדור בקו החמש, הבלרינה, בא לשם מישהו, בום 0:1 לחיפה. אמרתי לו - תגיד לי, אתה דפוק? הוא אומר לי – שב, שב בלול. באה מחצית, יורדים, אני עובר על ידו, בום, הבאתי לו מכה. אמרתי לו – למי תגיד שב בלול? הוא אומר – סליחה יוז’י, סליחה סליחה.
היתה לך שפה משותפת עם צביקה היימן.
שנינו פולנים, דיברנו פולנית, תמיד היינו מסתדרים יפה ועובדים על אחרים. היינו ביחד יושנים גם בנבחרת.
איך קיבלו אז צעירים לבוגרים?
היינו מקבלים בסדר, אבל היה צריך לעשות ספונג’ה לוותיקים, להביא דברים, לסחוב.
היום זה כבר לא ככה.
איזה ככה? היום כל אחד יש לו עורך דין, סוכן, יועץ. תעזוב.
איך הפועל ר”ג מצטיירת בזיכרון שלך?
הרווחתי אצלה הכי הרבה כסף בקריירה. הכי הרבה כסף לקחתי מר”ג. איך שקיבלתי את הכסף מהם, ישר רצתי וקניתי דירה. אני זוכר שבאתי לראש העיר בר”ג לקבל את הכסף. אני באתי עם רוני. אמרו לנו - אל תיכנסו ביחד, רק אחד אחד. אז רוני נכנס ראשון, יצא, הכל בסדר, מבסוט, מעטפה ביד, אני אחריו. בר”ג באמת הלך לי קלף מכל הבחינות. נפתחו לי שערים אחר כך. גם בבית”ר ירושלים קיבלתי הרבה כסף 5,000 דולר בחודש, אוטו צמוד, דירה שכורה, אבל בר”ג קיבלתי הכי הרבה, ועל סמך זה קיבלתי אחרי זה חוזה גדול במכבי ת”א, אחרי שהפסידו בגמר הגביע לבית”ר ירושלים עם השוער הזה, איך קוראים לו, שאורי מלמיליאן נתן לו משתי קרנות גולים.
היו המון חובות אח”כ בהפועל ר”ג בגלל ההרפתקה איתך ועם קלדרון.
זה אנשים מבחוץ שילמו את רוב הכסף. זה לא הפועל ר”ג.
אז אתה זוכר את ר”ג לטובה?
כן, אז באתי למכבי אחרי זה, באתי לג’רי בית הלוי, ביקש לראות אותי למחרת גמר הגביע, זרקתי לו סכום מה זה פצצה. אמרתי לעצמי תיכף ייתן לי בעיטה, יעיף אותי. והוא אומר לי בסדר, אז אני אומר לו סליחה ג’רי, זה לא הכל. אני גם רוצה מענק 50 אלף לירות אליפות ו-50 אלף לירות גביע. הוא אומר לי בסדר. וואיי, יצאתי משם, התחלתי לצעוק משמחה כאילו זכיתי בהליקופטר.
אתה לא הולך יותר לכדורגל?
אני מאוכזב מכדורגל. זה בלון נפוח. אין פה כדורגל. פעם עשינו, הקרבנו. אני עשיתי ניתוח מיניסקוס כשהייתי בר”ג ולמחרת שיחקתי. מה יש? שמתי בברך חתיכת עץ, קשרתי ושיחקתי, מה יש? במכבי ת”א שיחקתי כל הזמן עם כתף שהיתה יוצאת מהמקום, מה יש?
איזה תארים לקחת בקריירה?
יש לי שתי אליפויות, אחת עם נתניה, הראשונה שלהם ב-1970, ודאבל עם מכבי ת”א. בבית”ר שיחקתי עם חכם, ג’אנו, פרטוש, אנשים שלא יודעים להקפיץ פעמיים על הרגל. נשבע לך, איך אני שיחקתי איתם, עד היום אני נזכר ולא מאמין.
מבין השוערים הגדולים בתקופתך זוכרים אותך, את חיים לוין ואיציק ויסוקר.
את ויסוקר עזוב, הוא לא שוער שהביא נצחונות. איזה נקודות הוא הביא? הוא היה שוער רך. לוין היה משהו.
ואתה?
אני הייתי מביא נקודות, לא היו אצלי גולים. באליפות של נתניה קיבלתי 13 גולים כל העונה. אי אפשר היה להבקיע אצלי. פחדו להתקרב אליי.
אפשר להשוות אותך ליענקלה חודורוב?
עזוב את חודורוב בצד, עם אגדות לא מתעסקים.
http://maktesh.blogli.co.il/archives/88
|
|
|
|
| חזור למעלה |
|
|
|
איציק ברבי
|
נושא ההודעה: Re: הפועל עכו = הפועל ר''ג היו ימים פורסם: 15 מרץ 2009, 04:08 |
|
|
| עכונט כדרך חיים |
הצטרף: 21 מרץ 2005, 18:07
הודעות: 5398
|
באתר של הפועל ר"ג המשחק נגד הפועל עכו ב - 1976 היה בין 10 המשחקים הגדולים במכתש ...
http://www.hapoel-ramatgan.co.il/module ... age&pid=81
מול הפועל עכו, 1976
בעיתון "חדשות הספורט" כתבו ביום חמישי שלפני המשחק הזה: "נורות ושרשראות צבעוניות נמתחו מהמכתש ועד לכופר הישוב". בפועל, לא נורות ולא נעליים אבל כל ר"ג וגבעתיים היו על הרגליים בשבוע שלפני והאווירה היתה מחשמלת.
זו היתה העונה של כמעט עלייה מליגה א' צפון (הליגה השניה). ר"ג התחזקה באותה עונה ברכש מפואר שכלל את רוני קלדרון, יוז'י סורינוב ורוני לוריה. אבל הציפיות לעונת עלייה ללאומית התנפצו בחומת עכו, שעלתה לבסוף.
המכתש היה מלא כפי שלא היה מאז משחק האליפות ב1964. הדיווח בעיתונים היה קצת מוגזם, כ8,000 צופים.
ר"ג נתנה חוויית כדורגל בלתי נשכחת, כשקלדרון, דנישבסקי, חייק, יוסי נעים, קאופמן, לוריה ואדמון, עשו בליץ והובילו 0:3 קטלני. זה נגמר עם 2:3, נקמה קטנה על המשחק המפוצץ בסיבוב הקודם בעכו, אבל הנצחון הזה לא הספיק לעליה.
מי שמחפש שורשים לחובות הענק של הקבוצה בשנים שלאחר מכן, חובות שהובילו בין היתר למכירת המכתש, יוכל למצוא אותם בעונה הזו.
 
|
|
| חזור למעלה |
|
|
|
בני כלפון
|
נושא ההודעה: Re: הפועל עכו = הפועל ר''ג היו ימים פורסם: 15 מרץ 2009, 18:01 |
|
הצטרף: 29 מאי 2005, 11:23
הודעות: 2193
|
דרך אגב...השוטר שהועף באוויר היה שוטר עכואי בדרגת סמל בשם : חיים עמר שלימים לאחר שהשתחרר כקצין ממשטרת עכו, שימש כסגן מנהל מח' החינוך בעיריית עכו הוא לבטח לא ישכח את הסיפור לעולם...
_________________
גבריאל גרסייה : "החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם".
|
|
| חזור למעלה |
|
|
|
|
עמוד 1 מתוך 1
|
[ 5 הודעות ] |
|
מי מחובר |
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google Bot ו 2 אורחים |
|
אתה יכול לכתוב נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים קיימים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
|
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
