יום שני 13-10-2008 , יום חדש שקט עם יוזמות , תגובות ודיונים

אלברט לוי

יום שני 13-10-2008 , יום חדש שקט עם יוזמות , תגובות ודיונים

יוזמה: הסעות מאורגנות של קונים יהודים לעכו

לאור קריאות בעיר לחרם על הערבים גובשה יוזמה לפיה יגיעו אוטובוסים עם אזרחים שלא גרים בעכו כדי שירכשו מוצרים מבעלי עסקים ערבים

לאור הקריאות שגברו בימים האחרונים בקרב הציבור היהודי להטיל חרם כלכלי על ערביי עכו, יוזמים אישי ציבור בעיר ועמותות ערביות תגובת נגד שבמסגרתה יגיעו לעכו אוטובוסים של יהודים מרחבי הארץ על מנת שיקנו מוצרים מבעלי העסקים הערבים בעיר. יהודים מפגינים בעכו, במהלך המהומות בעיר צילום: אי-פי

את היוזמה הראשונית גיבש בסוף השבוע חבר מועצת העיר עכו והמועמד לראשות העיר מטעם חד"ש, אחמד עודה בעקבות גילויי האלימות שהיו בעיר בימים האחרונים. עודה הודיע כי בכוונתו להביא אוטובוסים של יהודים לעכו על מנת שיקנו מהתוצרת המקומית בתגובה לקריאות להטיל חרם כלכלי על תושבי העיר הערבים.

במקביל, הודיע שלשום מרכז מוסאוא על הקמת מטה שיעודד אזרחים ערבים ויהודים לבקר באיזור העיר העתיקה בעכו ולסייע למשפחות שבתיהם הותקפו. המטה יחל לפעול מיום רביעי הקרוב ובמסגרתו יקראו ארגונים ואזרחים להגיע לעכו ולהשמיע קול אחר נגד הימין הקיצוני שקורא לחרם ולהסלמת האלימות בעיר.

תוגש תלונה נגד האתר שקרא לחרם
במוסאוא הודיעו גם כי בכוונתם להגיש תלונה במשטרה נגד מפעילי אתר האינטרנט שעלה לאחר האירועים האלימים ושקורא להטיל חרם על ערביי עכו.

אתמול פרסמו פעילי ימין קיצוני בעכו הודעה באתר אינטרנט הקוראת להחרים את כל בתי העסק הערביים בעיר. תחת הכותרת

"חרם על הערבים בעכו", קרא האתר לגולשים: "לא קונים יותר כלום מערבים, לא מכבדים אף חג, מועד או מקום של הערבים. ערביי עכו, לכו תמצאו את מקומכם בכפרים".

לאתר מצורפת רשימה של בתי עסק שבעליהם ערבים, בהם מסעדות מוכרות, חנויות בגדים ופיצוציות.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/798/388.html

אלברט לוי

האשמות בעכו: קיצונים שבאו לעיר אחראים לקרע

"בשנים האחרונות זלגו גורמי ימין קיצוניים", טוענים הערבים, והיהודים משיבים: ערביי הגליל חדרו. העכואים הוותיקים מנסים לשמור על רקמת החיים

האם אלו זרעי הפורענות? למרות יוזמות הפיוס, הרוחות בעכו בעקבות המהומות המתמשכות לא נרגעו לגמרי. בקרב תושבי העיר - משני הצדדים - מתחזקת הטענה לפיה גורמים קיצוניים שחדרו אליה בשנים האחרונות הם שהפרו את הדו-קיום השליו.

לדברי התושבים הערבים, מדובר באוכלוסייה שהגיעה לעכו מההתנחלויות, ביניהם צעירים בני ישיבות הסדר שמבקשים לפגוע במרקם החיים. "אפילו השכנים שלנו, יהודים ותיקים, אמרו לנו: 'אתם יודעים שאלה שאחראים לבלגאן זה לא היה היהודים העכואים'", אמר ל-ynet תושב העיר, עאדל חובשי.

לטענת הערבים, הקמת ישיבת ההסדר בלב שכונת וולפסון המעורבת, פגעה בסטטוס-קוו. בשמחת תורה לפני שנתיים התפתחה מהומה בשכונה, לאחר שבני הישיבה ביקשו לצאת להקפות, ובחודש הרמדאן בשנה שעברה לא אפשרו יהודים בישיבה למוסלמים לקרוא ברמקולים לאנשים לסיים את הצום ולאכול.

"זו מגמה של השנים האחרונות - זליגה של גורמי ימין קיצוניים לתוך עכו. הם הפכו לנו את הקערה על פיה", אמר פטין עודה, שמדבר על "התגרות לשמה". תושב אחר, חאלד חליפה, מציין ש"רק בשנים האחרונות הקימו בשכונה נקודת שיטור קהילתי, וזה אומר הכל.

בכנס בו השתתפו נציגי ארגונים פלסטינים ברצועה, אמר נציג הג'יהאד האיסלאמי: "אירועי עכו מקרבים את עמנו לניצחון ומקרבים אותו להסרת הישות הכובשת"

אני כתושב השכונה זוכר עצמי בתור ילד נכנס עם חברים יהודים לתוך בית הכנסת שהיום הפך לישיבת הסדר. אז יכולתי להיכנס פנימה, הכל היה פתוח וגם היחסים בינינו היו פתוחים. היום בנו חומה גדולה מסביב".

גם אביו של חאלד מספר על תחושות דומות: "אני 35 שנים בשכונת וולפסון. היו לנו יחסים עם התושבים היהודים ממש כמו אחים. בלב השכונה הקימו מרכז ליהודים וערבים, ויהודים משכונות אחרות היו מגיעים לכאן לחוגים, פעילויות וקייטנות. עד שלפני כמה שנים הגיעו לעיר אנשים אחרים שהם לא מכאן, שאינם מכירים את החיים המשותפים שלנו, וכל מבוקשם הוא לקלקל את היחסים בין יהודים לערבים", אמר.

מתוך למעלה מ-52 אלף תושבים בעכו, הערבים טוענים שרק כמה מאות בודדות הם אותם תושבים "חדשים". אחמד עודה, תושב ותיק וחבר מועצת העיר, טוען כי "מדובר ב-500-600 משפחות, אנשים שמגייסים - גם על רקע ההתנגשויות הפעם - אנשים מחוץ לעכו, במיוחד תושבי התנחלויות. דרשנו אז חד-משמעית להוציא את הקבוצה הזאת מלב הישוב הערבי, אך אף אחד לא הקשיב אז, ואף אחד לא מקשיב גם היום.

"לצערי, העכואים הוותיקים הם הרוב השקט. רבים מהם דיברו איתי בימים האחרונים אך למרבה הצער הם אינם משמיעים קול. אני תובע מהם לומר את דעתם", הוסיף עודה.

ראש ישיבת ההסדר: "עכו - מקרה מבחן"
בצד השני ניתו למצוא "תמונת ראי" של הטענות. היהודים טוענים כי הגורמים הקיצוניים בעיר באו רק בשנים האחרונות מיישובי הסביבה, ואינם התושבים המקוריים של עכו, אשר ביניהם ובין היהודים שרר במשך שנים כבוד הדדי.

אגב, בניגוד לטענות על "מתנחלים" שעברו לעכו, הנתונים שמציגה העירייה שונים. בישיבת ההסדר תלמידים מכל רחבי הארץ. בנוסף, פועל בעיר גרעין מתיישבים 'אומ"ץ', של כ-40 משפחות דתיות לאומיות. מיעוטם הגיעו לעיר מיישובים ביהודה ושומרון, ואף מרמת הגולן - כמו גם משאר אזורי הארץ. בניגוד לטענות אחרות, מסבירים בעירייה, לא מתגורר בעיר איש ממתיישבי גוש קטיף שפונו.

מי שהתייחס לטענות התושבים הערבים בשכונת וולפסון היה הרב יוסף שטרן, ראש ישיבת ההסדר, שהוקמה לפני שבע שנים.

השכנות הטובה ברחוב יוסף גדיש לא עזרה למשפחת אבו עלי, שביתה הושחת. "אחרי שהרסו לי את הבית, כבר לא מעניין אותי שלום ושיתוף", אמר תאופיק. בצד השני של הכביש, השכנים מספרים על פורעים יהודים שאיימו גם עליהם - ובכל זאת מקווים לסולחה
צפו בווידאו

"הישיבה הוקמה על-מנת להעשיר את החיים היהודים והערכיים בעיר, ואנחנו אומרים את זה בפה מלא. אולם, מעולם לא נרשמו כאן פרובוקציות. בוודאי שלא ביחס לתושבי שכונת וולפסון שעימם אנו חיים ביחסים טובים מאוד - למעט אותם אירועים בחגיגות שמחת תורה לפני שלוש שנים", אמר הרב.

"בנוסף ללימודי התורה בישיבה, התלמידים עסוקים בזמנם הפנוי גם בתרומה ערכית לעיר ולתושביה. בוודאי שאנחנו אומרים בפה מלא שחשובה לנו הנוכחות בעיר. עכו היא מקרה מבחן לכל הערים המעורבות בישראל", הוסיף הרב שטרן.

מוקדם יותר הודיע שטרן כי בעקבות האירועים האחרונים יאיץ את בניית הקמפוס החדש שתוכנן להיבנות בישיבה, ובכוונתו להרחיב עוד את המבנה - מעבר לתכנית המקורית.

בתוך כך, יש גם מי שמגיע לביקור חטוף ומשמיע עמדות קיצוניות. פעיל הימין הקיצוני ברוך מרזל בא לסיור בעכו בעקבות המהומות.

מרזל אמר ל-ynet כי בכוונתו לסייע לתושבים במקום להקים "ארגון הגנה" על היהודים, כדוגמת הארגון שהקים מאיר כהנא בארצות הברית.

"אני מצטער שצריך להקים ארגונים כאלה בישראל, אבל כנראה שבעכו היהודים מרגישים כמו בגולה", אמר מרזל. הוא קרא גם לתושבי השומרון שהורחקו מהשטחים לקראת המסיק לעבור להתגורר בעכו.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3608140,00.html

יום שני 13-10-2008 , יום חדש שקט עם יוזמות , תגובות ודיונים

מי מחובר