אבל הצלבנים לא ויתרו על עכו, שהיתה עיר הנמל העיקרית שקלטה את הצליינים שבאו לארץ הקודש. הצלבנים החלו במאמצים להשיב לידיהם את עכו כשנתיים לאחר נפילתה וב-1191, במסע הצלב השלישי בהנהגת ריצ'רד לב הארי, הם שבו וכבשו אותה. העיר נהפכה לבירת ממלכת ירושלים השנייה והיתה אחת הערים הגדולות בעולם הנוצרי במאה ה-13.

מדוע שלא נחזיר עטרה ליושנה

עכו צריכה להתנהג כפי שעיר בירה מתנהגת

אבל הפעם

בירת השלום של המזרח התיכון

ז ' ו ב י נ ו

השריפה שהייתה בבניין, במאה ה-13 לספירה, לא הייתה השריפה האחרונה.
גם בימינו, הייתה שם שריפה של "אנשים טובים" בעלי תרבות זהה.

בשנות ה-80, זכיתי לעשות עבודות שימור במבנה זה, לרבות חיזוק הבניין ע"י העברת מוטות הברגה ארוכים
וכן עבודות בקומת המרתף שהינו מתחת למפלס הדרך.

המבנה, עשיר בעבודות יד, חלונות, קרניזים, ציורי תקרה וקיר מרהיבים.

כעת, אורי מעסיק בעלי מקצוע לרבות ציירים, כדי לשחזר הבניין ולהפכו לבית מלון יוצא דופן.

אורי ירמיאס, כמו גם איליה מורני שבנה את מלון "עכו-טל" בחומה, הינם "משוגעים לדבר" שעכו התברכה בהם.
אכן דברים ייחודיים, לא מוקמים ע"י אנשים בינוניים.

אני מציע לאלברט, לפרסם כאן תמונות של הציורים ועבודות אחרות שמתבצעים בבניין.

צריך שייאמר, שוב ושוב שהמדינה ובעיקר עמידר, הזניחו בתים וארמונות מפוארים, ברשלנות פושעת.
חלק מהבניינים נפגעו ללא תקנה ואחרים, עולה הון עתק לשחזרם – וזה מצריך אנשים כמו אורי ואיליה.
אך לו שמרו על הארמונות שעכו הייתה משופעת בהם, אפשר היה לחסוך העלויות.

יש כעת התעוררות בארץ, קצת באיחור, בנושא מורשת, נכסים היסטוריים וארכיאולוגיים.

למזלנו, אונסקו העירה אותנו מתרדמתנו כדי שנבין שזכינו באוצרות.

אני משוכנע שאחרי החלוצים במלונות הנ"ל, יגיעו עוד רבים ויפתחו את שיש ונותר – בע"ע ובעיר המנדטורית.