מעברו של שמעון לנקרי לקדימה אינו צעד מפתיע.
הוא אפילו הדבר הצפוי והטבעי ביותר.
שמעון לנקרי היה חבר מפלגת העבודה עד בחירתו לראשות העיר.
לפני מספר חודשים התפקד לליכוד כדיי לסייע לעכו (חשב שאם יתפקד יועברו לעיר תקציבים רבים יותר) ובנוסף לסייע לרוה"מ אריאל שרון .
מהשיקולים האישיים - לנקרי התפקד לעבודה - כאשר ראה שסיכוייו לזכות בפריימריס קשים עבר לרשימה עצמאית וניצח איתה את הבחירות לראשות העיר.
לאחר בחירתו הבין כי יש לו צורך בגב פוליטי - ומפלגת השלטון היא הגב הפוליטי המתאים ביותר. לנקרי לא נקלט טוב בסניף הליכוד בעכו.אם נחלק את סניף הליכוד בעכו לשלושה קבוצות מרכזיות הרי שהיה אהוד רק על אחת מהם. (המיוצגת ע"י חברי המרכז אשר סרגה ויעקב לוי). הקבוצות האחרות לא אהדו , לא תמכו ויותר מכך. עזיבתו של אריאל שרון את הליכוד הגיע ללנקרי בזמן הנכון ובצורה טובה- לנקרי נשאר עם רוה"מ ואם גב פוליטי של מפלגה (לפי הסקרים אולי אפילו תהיה המפלגה הגדולה בארץ ומפלגת השלטון ) מנגד הוא נמצא במלגה בא אין לו התנגדויות ובעצם הוא יכול להיות מנהיגה בעיר ללא עוררין.
אין פה זגזוג מוזר מהאחר. הפעם ראש עיריית עכו שמעון לנקרי עשה את הצפוי וכנראה הנכון בשבילו . אם גם מפלגת "קדימה" תנצח בבחירות ולנקרי יצליח להתברג בא ולתרום ממנה יותר לעיר - הרי שהצלחתו יכולה להיות גדולה.
ושוב - שמעון לנקרי בכל מעבריו הפוליטים (אולי למעט עזיבת העבודה) עשה הפעם באמת את הצעד הנכון .