תמונות - מסיור ועדת השימר בבגני רדואן בעכו

ישראל בן עזרא : " ערכנו סיור, במסגרת ועדת שימור - בגני רדואן.
לפניכם חלק מהמראות שניגלו לעינינו. הם מדברים בעד עצמם - טוב יותר ממילים.
גני רדואן, הם מקום קדוש לבהאיים - דרומית/מזרחית לגבעת-נפוליאון - והם בתהליך של שיקום ושימור.
במקום, היו טחנות-קמח, באמצעות מי הנעמן שזרמו דרך 15 טחנות.

















עץ תות עתיק מאוד

תמונות יפיפיות מאתר יפייה. עוד אטרקציה מדהימה בעיר מלאת הפתעות והסטוריה מרשימה.
הגנים האלה יפתחו בעתיד לקהל ויש למה לחכות.

לפני מספר שנים הבחנתי בשער פתוח משאית נכנסת דרכו ואני עם הקטנוע נסעתי אחריו
מהסקרנות .ומה שנתגלה לעיני לא להאמין ממש גן עדן .התחלתי לצלם ואז פנה אלי מישהו מהמשגיחים באיזור ביקש ממני יפה להפסיק לצלם .
הצגתי את עצמי כצלם של אתר אינטרט עכואי עכונט ואז הוא בכלל
אמר לי נחרצות .אם אני רואה תמונות אני מתלונן במשטרה על הסגת גבול .המקום הזה סודי והתמונות רק יביאו סקרנים מה שאנו לא רוצים לפחות לא בעת הזו. הבטחתי שאת התמונות אני נוצר אצלי .
ועכשו אני רואה תמונות מהמקום וזה כאילו משחרר את התמונות שאצלי .
אנסה לזכור באיזו תיקיה שמרתי אותן ממש מרהיבות.

אני רואה את התמונות ואני פשוט משתומם .
אני זוכר את המקום כילד קטן במעברת נפוליאון אי שם בתחיל שנות ה60
המקום היה מוקף גדר גבוהה ושער נעול ברוב שעות היום וכל כך היינו סקרנים לדעת מה קורה בפנים .
קראנו למקום "הבית הסודי " וידענו שהוא שייך למשפחה פרסית .
אני מקווה שהמקום ייפתח לקהל הרחב ואשמח לבקר במקום על מנת לסגור מעגל מילדותי

יופי של תמונות ממש דומות לאלה שצילמתי ולא העלתי.

הי עזרא,
יש לי חבר שביקר במקום בשנת 2008 והנה התמונות מלפני השיפוץ:

תחנות הקמח - הפתחים לכוון נחל הנעמן שעבר בשנים עברו באזור המים נכנסו בפתחים וסובבו את גלגלי התנופה









ועוד מבנה שנראה כמו אסם תבואה/ ממגורה שהיה בסביבה מחוץ לגדר

ניסים שלום,
לגבי התותח של נפוליאון שטבע באזור חדשת לי...מאיפה מקור המידע?
ולגבי ההסטוריה ותכניות השימור של המקום להלן תקציר עבודת סקר של מחלקת השימור של רשות העתיקות משנת 2006

גני רידוואן ( תרגום מפרסית: גן עדן) המקודשים לבהאיים מצויים בסמיכות לכניסה הדרומית לעכו. המרכז הבהאי העולמי יזם מהלך
לפיתוח חלקים מהאתר לקראת פתיחתם לעולי רגל בהאיים וקהל מבקרים.

ארכיאולוגיה
נראה כי באתר גני רידוואן או סמוך לו היו 'טחנות המלך' הטמפלריות, בדומה לגני מסדר רוח הקודש ממונפליה וגני המסדר הגנואזי. במקום נמצאו שרידים של בנייה קדומה, ככל הנראה צלבנית, ממצא קירמי מהתקופות הביזנטית והצלבנית ומטבע יחיד מן התקופה האיובית. סביר להניח כי שרידי טחנות הקמח נבנו על גבי שרידים קדומים יותר. המתקנים באתר מותירים סימני שאלה רבים והמחקר הארכיאולוגי שלהם עוד לפנינו.

אדריכלות
בבניית טחנות הקמח נעשה שימוש בטכנולוגיית בנייה מסורתית ופונקציונלית. עם זאת, במתקן בריכת ההשקייה נעשה שימוש בפריטים שכל תכליתם נוי ופאר. הדבר בולט במדרגות הפכפוך שדרכן התמלאה הבריכה; בתעלת המים ההיקפית; בברזי הנחושת ששימשו לריקון הבריכה; ובפילסטרים ועמודי הפינה שבחזיתות הבריכה. זאת ועוד, תכליתה של הבאר האנטילית, בקצה אי גן הרידוואן, היא הרמת מים למזרקה המצוייה כ-85 מ' דרומה, וממנה לתעלות שהשקו את ערוגות הגן. נתונים אלה מדגישים את תשומת הלב המיוחדת אשר ניתנה לאיכויות האדריכליות והנופיות של המקום ואת שילובו של הפן האסטתי בפן הפונקציונלי.
לגן איכויות נופיות ואסטתיות יוצאות דופן הנובעות משילוב מערכות המים, פרטי אדריכלות הנוף והצמחייה המגוונת. היטיב לבטא את רוח המקום לורנס אוליפנט, וכך הוא מתאר את המקום: "...למגיע למקום צפויה הפתעה כמו מארץ האגדות; ...הערוץ מעוטר בערבות-בוכיות והאתר, בזכות עושר מימיו, צילו העבות, והאוויר המבושם בניחוח היסמין ופריחת ההדרים, מהווה מקום מפלט אידאלי מחום הקיץ".

טכנולוגיה מסורתית
כאמור, שניים משלושת המתקנים שנסקרו הן בארות אנטיליה, דומות מאוד בטכנולוגיית השאיבה שלהן למסורת המקובלת באזורים עשירים במי תהום גבוהים – ה'חנאנות' (אביצור 1972). שתי הבארות הן עדות לטכנולוגיה שהיתה נפוצה מאוד בסביבת מפרץ חיפה וביצות הנעמן לשאיבת מים ולמילוי מתקני אגירה (מפת טריידל 1930, 1:5000). לכל באר מטרה שונה: האחת שימשה למילוי בריכה (להשקייה ולרחצה) והשנייה - משאבה למזרקת מים.
טחנות הקמח נבנו בטכנולוגיה המסורתית של ניצול כוח המים לטחינה. טחנות הקמח, בנות 15 זוגות רחיים, הופעלו בכוח מי הנעמן שהוטו מאפיקו המקורי, בעומד מים הנמוך ביותר המוכר בארץ, ובטכנולוגיה מקובלת של גלגל כפות אופקי. בהעדר גובה טופוגרפי או עומד מים מספיק, נעשה שימוש בתעלות אופקיות הולכות וצרות בקצותיהן במקום המגלש המקובל בטחנות מישור החוף. מספר הטחנות המרוכזות במקום מעיד על היותו מתקן תעשייתי אזורי גדול ומכאן חשיבותו.

מצב השתמרות
מצב השתמרותם של שלושת המתקנים בגני רידוואן — הבריכה, הבאר ומכלול טחנות הקמח — נדיר לזמנינו ולמקומותינו. שתי הבארות, ובפרט זו של הרידוואן, חרף מצבה הקונסטרוקטיבי, נדירה ברמת השתמרותה, לרבות גלגלי השיניים, הציר, התוף ובריכת האגירה. הבאר המקבילה לה ממערב, והבריכה הסמוכה לה, הן עדות ליחידת השקייה שלמה שכוללת באר ובריכה, דוגמת אלו המוכרים מבתי פרדס ומתקני השקייה לאורך מישור החוף. שלמותה של בריכת ההשקייה ורמת הפירוט והפאר שבה, ראויים לציון.

מכלול טחנות הקמח, על תעלותיו, קמרונותיו ומבניו, הוא יחיד במינו בגודלו ובמצב השתמרותו בארץ. חמישה-עשר זוגות רחיים פעלו ככל הנראה במקביל בחמישה מבנים. לשם השוואה, הגדולה מבין טחנות הירקון (טחנת מיר) כללה עד 13 זוגות רחיים, וזו שב'שבע טחנות' כללה עד עשרה זוגות, ומצב השתמרות המבנים שם נופל בהרבה מזה של המתחם בגני רידוואן. שלמותה היחסית של החזית הדרומית, לאורך כ-75 מ', נותן ביטוי לגודלו של המכלול ומשמעותו.

סיכום והמלצות
לגני רידוואן בכלל, ולמתקנים בפרט, חשיבות תרבותית במגוון תחומים: ערכים ארכיאולוגיים, היסטוריים וטכנולוגיים, ערכי דת וקודש, טבע ונוף. שילוב ערכי הגנים ומיזוגם באופן הרמוני בתא השטח הנתון, מאפיינים את האתר ומהווים את קסמו וייחודו בזמן ובמרחב.

מקסים נפלא ויפה השאלה מתי בדיוק יפתחו את הגנים??????????? וכל הכבוד לישראל הממשיך לחזק את העיר היפה עכו.

היום נסעתי על כביש 4 והבחנתי בכך שבונים חומה סביב הגנים.
יש עדכון כלשהו לגבי הצפי לפתיחת הגנים?