1)חיים לוי
2)ירון הוכנבוים
3)מומי זעפרן
4)שאול דה צ'וקרל
5)אייל לחמן
6)אלי כהן

אלי כהן

חיים לוי אין ספק וגם ירון הוכנבויים שווה בחירה השאיר את עכו בלאומית העלה את עכו לליגת העל השאיר את עכו בליגת העל ...והדבר שהכי שאפשר לציין בן אדם..

אלי כהן

למרות שאני מאוד מאוד אוהב את חיים לוי,אלי כהן זו הבחירה שלי.

בשביל להעלות קצת את הרמה של הדיון אכתוב מעט על כל מאמן:

1) חיים לוי. הגיע לעכו לפני כ-9 שנים... הגיע באמצע העונה כשהקבוצה היתה בתחתית הליגה הארצית והיתה בסכנת ירידה לליגה א'.... חיים לוי עשה את הלא יאומן ולא רק שהצליח להשאיר את הקבוצה בליגה, אלא גם עשה הישג בלתי יאומן כשעוד באותה עונה עכו סיימה במקום הרביעי בליגה הארצית. בעונה שלאחר מכן היה ברור שעכו תעלה ליגה... וזה אכן קרה, לוי בנה קבוצה חדשה בעכו, הזניק את אלון זיו לעמדת הבלם והביא עוד כמה שחקנים שבהמשך הפכו לסמלים בקבוצה, רוב העונה הוליכה עכו את טבלת הליגה הארצית כשלקראת הסוף היא הפסידה את המקום הראשון לעירוני רמה"ש, מה שהספיק בסופו של דבר לעלייה וחזרה ללאומית לאחר הרבה שנים. בעונה הראשונה בלאומית חיים לוי שוב עשה את הבלתי יאומן, ועם סגל אלמוני למדי עשה ביתר ספר לליגה הלאומית, ללא אף שחקן זר הקבוצה שיחקה כדורגל אטרקטיבי שגרם לכולם ללקק את האצבעות משחק אחרי משחק, הקבוצה הצנועה מעכו שרק עלתה ליגה סיימה במקום השלישי, כשהיא כובשת 52 שערי ליגה והיתה במרחק נגיעה מעלייה שנייה ברציפות.
כמה שנים לאחר מכן עכו מוצאת את עצמה נלחמת על הישארות בליגה הלאומית, לוי נקרא לדגל, בהתחלה זה נראה מצויין, אבל בהמשך משהו קרה לקבוצה ששוב נקלעה למצב קשה... ולוי שוב עוזב את עכו.

2) ירון הוכנבוים. הגיע בקול תרועה גדולה כשעכו שמה לעצמה מטרה לעלות לליגת העל כבר בעונת השנייה בלאומית. הוכנבוים קיבל סגל מעוטר בשמות וכוכבים... אבל האכזבה בעונה הזו היתה גדולה, עכו נתנה סיבוב ראשון מעולה, אבל אחר כך נפילה אחר נפילה... את העונה סיימה הקבוצה במקום ה-7 והמאכזב, וגודל הציפיות כגודל האכזבה, הוכנבוים נקרא לא פעם במהלך אותה עונה להתפטרות מצד האוהדים, שהדבר היחידי שיזכרו לו מאותה עונה זה את משחקי הגביע ופטי נימבה אחד.
בעונתה הרביעית של עכו הוזנק חודש וחצי לקראת סיום העונה, ועשה את הבלתי ייאמן כשהשאיר את הקבוצה בליגה 5 דקות לפני סיום העונה.... בעונה שלאחר מכן בנה קבוצה סופר משומנת, שלדעת רבים יכלה לעשות בית ספר גם לקבוצות ליגת העל, לקח את הליגה בהליכה, סיים מקום שני, תוך כדי שהקבוצה מנצחת לא פחות מ-17 משחקי ליגה. בעונה שלאחר מכן עם סגל אלמוני למדי ותקציב מינימום, הצליח להשאיר את הקבוצה גם בליגת העל וסיים במקום ה-12 והדי מכובד.

3) מומי זעפרן. הגיע לעכו בעונתה השלישית בלאומית. הביא רכש לא מוצלח במיוחד, וגם היכולת לא היתה משהו... הקבוצה דישדשה באמצע ולא נראה הסיכוי באופק שהקבוצה תעלה ליגה, פוטר בערך באמצע העונה.

4) שאול דה צ'וקרל. הוזנק באותה עונה לעמדת מאמן "זמני", אבל התוצאות הטובות השאירו את הבחור הצעיר והנמרץ בתפקיד. עכו פתאם התחילה לשחק כדורגל ולעשות תוצאות טובות. אבל כמו תמיד משהו היה חסר באמצע הדרך... והתוצאות לקראת סוף העונה הטילו ספק על יכולותיו להעלות את הקבוצה לליגת העל בעונה שלאחר מכן.

5)אייל לחמן. קיבל סגל נוצץ, הביא ניחוח של ליגת העל, התוצאות בשטח היו חלשות והתוצאה=התפטרות אחרי כ8 מחזורים.

6)אלי כהן. לקח את הקבוצה בעונתה השניה בליגת העל, ועם תקציב מינימום התבקש להשאירה בליגת העל. אלי הביא לעכו הרבה רוח גבית והקבוצה נראתה לוחמת וכובשת כמעט בכל משחק. בשטח עשה הרבה יותר ממה שביקשו ממנו(השארות) והיה רחוק מרחק נגיעה מהעפלה לפלייאוף העליון. את העונה הראשונה סיים במקום ה-8 כשעכו נבחרת להפתעת העונה. בעונה השניה שלו נאבק הוא בימים אלו על העפלה לפלייאוף העליון, וכל זאת כשהוא עם תקציב מינימום בונה בעכו התקפה קטלנית, מקום רביעי במדינת ישראל, והקבוצה הצנועה של עכו לא מתביישת לדבר בחדרי חדרים, אולי בעונה הבאה, על העפלה למפעלים האירופאיים.

אלי כהן

אלי כהן למרות שהוא מזייף לאחרונה {קצת יותר מחשבה בחילופים}