חברת הקידוח ATP מבטיחה מתקן ימי - אבל ברשות הגז סקפטיים

אלברט לוי

חברת הקידוח ATP מבטיחה מתקן ימי - אבל ברשות הגז סקפטיים: "אין פתרונות קסם"

לפני כשבועיים נסע יאשה יורבורסקי, הממונה על הבטיחות ברשות הגז, למפרץ מקסיקו כדי לבחון את אסדת הטיפול בגז של חברת הקידוח האמריקאית ATP בלב ים. ATP מדורגת רביעית בעולם מבחינת היקף המאגרים בבעלותה במים העמוקים של מפרץ מקסיקו. באחרונה היא קיבלה אישורים לחפש גז ונפט בים התיכון .

החברה האמריקאית מנהלת באחרונה מגעים עם משרד התשתיות הלאומיות ועם הצוות שהופקד על מלאכת גיבוש התוכנית במשרד לרמן אדריכלים ומתכנני ערים להקים מתקן דומה בישראל, בהבדל קטן אך משמעותי: בניגוד למתקן במפרץ מקסיקו, שמבצע את רוב הפעולות בלב ים אך לבסוף מתחבר למתקן טיפול בחוף, בחברה האמריקאית מאמינים שכאן הם יוכלו להקים מתקן ימי מלא, שיוכל לא רק להפיק גז אלא גם לעבד אותו ולהזרימו ישירות למערכת ההולכה. לפי הערכות החברה, היא תוכל להקים את המתקן בתוך כשנתיים ובעלות של כמה מאות מיליוני שקלים.

המתקן אמור לפעול במסגרת תמ"א 37 ח', שאמורה להסדיר את קליטת הגז הטבעי בנקודה צפונית. במסגרת התוכנית נבחנות כמה חלופות טכנולוגיות לקליטת הגז וכמה אתרים, ובהם שטח מפעל פרוטרום לשעבר בעכו, שטח באזור כפר מסריק ושטח באזור תש"ן במפרץ חיפה.

על פניו, הפתרון שמציעה ATP הולם את דרישתם של תושבי עכו, כפר מסריק וחוף הכרמל: מתקן בלב ים, מרוחק מהחוף, שיקלוט את הגז הטבעי מהקידוחים ויטפל בו באופן מלא על גבי אסדה - מבלי שמתקן יבשתי גדול יכביד על הנוף.

עימות בלתי נמנע
מלבד הביקור של יורבורסקי במפרץ מקסיקו, קיימים איתותים נוספים לפתיחות של משרד התשתיות לשמוע הצעות בעניין: בשבוע שעבר ערך המשרד דיון בבנייני האומה בירושלים במסגרת הליך שיתוף הציבור, ובקרוב צפוי המתכנן גידי לרמן, שעומד בראש צוות הפרויקט, לנסוע לכנס בנושא אסדות צפות בלונדון.

ואולם, לא כולם חולקים את האופטימיות של ATP. כמעט כל הגורמים המקצועיים המעורבים בתוכנית מעריכים שבסופו של דבר מתקן קליטת הגז ייאלץ לכלול מתקן יבשתי. הבולט שבהם הוא מנהל רשות הגז שוקי

שטרן. בכנס ירושלים לסביבה ולטבע השבוע אמר שטרן: "בכל מקום שבו אנחנו מסתכלים בעולם יש מתקן יבשתי משלים. אין מקום בעולם שיש בו רק מתקנים ימיים. אני יודע שאנשים לא אוהבים לשמוע את זה, וגם אנחנו היינו רוצים לשמוע פתרונות קסם, אבל עוד לא גילינו אותם".

מיד לאחר דיוני הכנס התקיים באותו אולם הדיון במסגרת הליך שיתוף הציבור. חלק מנציגי מטה מאבק התושבים נכחו באולם כששטרן דיבר וחלק המתינו בחוץ. אלה גם אלה לא אהבו את הדברים. העימות בין הצדדים היה בלתי נמנע.

זו עדיין לא טכנולוגיה בשלה
"הטכנולוגיה של טיפול מלא בים קיימת ועובדת בעולם", אומר למעריב עסקים תומר רונא, דובר מטה מאבק התושבים. "במשרד התשתיות מנסים לכוון את דעת הציבור לכך שלא יהיה מנוס וטוענים שהטכנולוגיה בעייתית. הבעיה היחידה היא שזה יעלה יותר כסף, אבל זהו השיקול היחיד".

רונא הוסיף: "לא משתפים אותנו בקבלת ההחלטות, אין לנו מושג מה דנים בישיבות עצמן. הם פשוט מאפשרים לנו להוציא קיטור ולשאול שאלות. זה מרגיש כמו מריחה. הציבור בא לדבר על ביטחון, על בטיחות ועל בריאות, ומה שהוא קיבל זה אטימות שלטונית".

התושבים זוכים לרוח גבית מהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן. "איך קורה שכמה שנים טובות אחרי שכבר יודעים שיש גז טבעי, רק עכשיו מגיעים להליך שיתוף הציבור לגבי מתקן קליטת הגז שמוביל משרד התשתיות?", שאל ארדן בדבריו בכנס שקדם לדיון הליך שיתוף הציבור. "אני מבין את תושבי חוף דור: האמון נפגע".

לרמן, לעומת זאת, מאשר כי הטכנולוגיה קיימת, אך מבהיר כי סוגיית הטיפול המלא בים לא תוכל להיות פתרון משמעותי למשק הגז הישראלי, שמתוכנן לספק בעתיד כ-70% מתצרוכת החשמל בישראל. "אין הוכחה חד-משמעית שזה עובד, ועובד למשך תקופה ארוכה של 20 שנה", הוא מסביר. "מה קורה אם המתקן הזה יפסיק לעבוד בלב ים - לא יהיה גז למדינת ישראל? מי יפקח על הליך ההקמה של מתקן שאינו זקוק להיתרים? זו עדיין לא טכנולוגיה בשלה כדי לומר שיש לה אמינות אספקה. הפתרון הזה לא יכול להיות מקור אספקה משמעותי למשק לאורך זמן".

למרות זאת לרמן מדגיש: "אנחנו לא פוסלים אף אפשרות וגם בודקים אותה לעומק. הכוונה היא בסופו של דבר לגבש תוכנית שתאפשר להם להקים אסדה כזו מבחינת התשתית. כלומר, יהיה מתחם מול חופי ישראל שבו ניתן יהיה להקים מתקן ימי, ויהיה מסדרון צנרת - אבל אי אפשר שכל משק הגז יהיה תלוי בו".,
למקור הכתבה של יעל דראל | 13/11/2011
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/305/ ... =459&loc=0

הנה תמונה של אסדת גז עם מכלית שעוגנת בחו"ל .ממש נמל בלב ים , אז מדוע נמל גז בעכו ?
הפתרון שמציעה ATP הולם את דרישת התושבים : "מתקן בלב ים, מרוחק מהחוף, שיקלוט את הגז הטבעי מהקידוחים ויטפל בו באופן מלא על גבי אסדה - מבלי שמתקן יבשתי גדול יכביד על הנוף."

NISIM

הרושם המתקבל מהכתבה שיש מודעות במשרדי הממשלה על כך שחייבים להרחיק את סכנת הגז מהתושבים "ובא לעכו גואל".

אלברט לוי

שותפות תמר במו"מ למכירת גז טבעי לדרום קוריאה -
אז מדוע צריך להוביל גז מעכו לדרום קוריאה , אפשר למכור ישירות מהים .

הערכות: המו"מ מתקיים מול חברת דייהו. היקף החוזה, שכפוף לאישורים רגולטוריים וליכולת שינוע הגז באמצעות ספינות, נאמד ב-20 מיליארד שקל. קיומו עשוי להקל על חלק מהשותפות לממן את עלויות ההפקה או למחזר הלוואות קיימות

http://www.calcalist.co.il/local/articl ... dcRef=ynet

ygrinb

חוות גז בעכו = אסון !!!!!!!!!!!!!!!!

אלברט לוי

למשרד התשתיות אין זמן לאסדת ים לכן הם לא מתלהבים מאפשרות זו

משרד התשתיות מבקש לפתח תשתיות שיובילו את הגז מהמאגרים העתידיים של ישראל - ובראשם תמר ולוויתן - למערכת ההולכה הארצית, דבר שמצריך נקודות קליטה בדמות מתקנים יבשתיים. אך הקמת מתקנים יבשתיים מעוררת התנגדות ציבורית עזה. במשרד התשתיות הלאומיות התכוונו להקים מתקן כזה באזור חוף דור, אך נאלצו להתקפל לנוכח התנגדויות של תושבי האזור.

התכנון דנים כעת בכמה חלופות - החל בשני אתרים במפרץ חיפה, דרך כפר מסריק וכלה במתחם שפעל בו מפעל פרוטרום בעכו. הצרה היא שכמעט בכל האתרים מצפה למשרד התנגדות נחרצת מצד התושבים, שדורשים להקים את המתקן על גבי אסדה בים. במשרד התשתיות לא מתלהבים מאפשרות זו - הן משום שמדובר בטכונלוגיה שכמעט ואינה מיושמת בעולם והן בשל הלחץ בלוחות הזמנים.

תמהיל האנרגיה של משק החשמל .אבל במבט לטווח הרחוק התמונה הנשקפת אופטימית. גורמים רבים במשק האנרגיה סבורים כי השבריריות הנוכחית נובעת בעיקר מחבלי הלידה, שכן עד לפני כמה שנים איש לא שיער שישראל תהפוך למעצמת גז טבעי. ההערכות הן שהצטרפותם של מאגרי הגז הטבעי החדשים תייצב את משק החשמל ותהפוך אותו לעמיד יותר בפני תנודתיות. במאגר תמר קיים פוטנציאל לכ-250 מיליארד מטר מעוקב (BCM), ואילו בלוויתן כ-450 מיליארד מטר מעוקב. להערכת ד"ר מור, הכמויות הללו יספיקו לקיום משק החשמל במשך 30 שנה ויאפשרו במקביל ייצוא משמעותי של גז לשווקים בחו"ל.

http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/313/656.html

חברת הקידוח ATP מבטיחה מתקן ימי - אבל ברשות הגז סקפטיים

מי מחובר