APPLE כתב:
בשנת 2009, פניתי לעירייה בנוגע לרחוב בו אנו גרים, יש בו כביש חד סטרי ובשני צידיו יש מדרכות, עליהן משחקים ילדינו.
כל יום, אני לא מגזימה, כל יום, עובר לפחות רכב אחד במהירות מופרזת בכביש הזה ומסכן את הילדים שמשחקים בקרבתו וחוצים אותו על מנת לעבור ממדרכה אחת לשנייה. עד עתה נדרסו רק בעליי חיים, חלקם היו חיות המחמד של השכנים והדבר היווה צער רב לילדים.
המהירות לפעמים יכולה להגיע ל80-90 קמ"ש.
אז פנינו לעירייה בבקשה להציב פסי האטה ברחוב שלנו....
פנינו שוב בשנת 2010 והשבוע פנינו בשלישית.
מזכירת ראש העיר טלפנה אליי והודיעה לי כי גישת ראש העיר חיובית בנושא והדבר הועבר למנכ"ל העירייה.
בינתיים החופש הגדול התחיל ואנו נשארנו עם הבעיה שלנו וסכנת הילדים שלנו עדיין קיימת יום יום.
לצערי זאת בעיה שמוכרת גם ברחוב שלי,
הרצל (כן כן, אחד הרחובות הראשיים):
לא מעט ברברים רואים ברחוב (במיוחד מול האודיטורים) מסלול לצבירת מהירות וביצוע פניות חדות.
חכמולוגים "טסים" במהירויות מאד גבוהות, ובכיכר הגדולה מבצעים פניות במהירות גבוה- כאילו יום הדין הגיע.
אותם חוליגנים "טסים" לכיון מעברי החציה כשיש הולכי רגל, ולא עוצרים! וראיתי הולכי רגל שקופצים לאחור כדי להמנע מפגיעה.
תאונות? לא חסר! היו קלות (ללא נזק ברכוש או פציעה) והיו קצת יותר קשות (שבמזל ללא נזק לאדם) בהם רכבים "הוטסו" על הכביש, איבדו שליטה ופגעו ברכבים חונים, ופעם אחת רכב גם התהפך לנתיב הנגדי ואחד שנכנס באחד העצים על האי-תנועה.
וזה בלי שהזכרתי את אותם חכמולוגים שמחנים את רכבם באמצע הכביש (במיוחד מול הבלוק בו אני גר, 27).
המזל הוא עניין זמני, ותאונה קשה במקטע בו אני גר ברחוב הרצל הוא עניין של זמן.
כמובן שנעשתה פניה לעירייה, יותר מפעם אחת בדרישה לבאמפרים, סימון אדום-לבן ומציאת פיתרון מקצועי לבעיה.
התשובה הייתה כזאת: "
זה רחוב ראשי, אי אפשר להציב במפרים".
פעם אחת עשו טובה והציבו במשך יומיים צוות משטרה. וכמו שראיתי, לא הפסיק לעצור על מהירות.
אינני מייחל לאסון, אבל מעניין מאד מה תהיה התגובה לאחר שדבר כזה יקרה פה...
ואם כבר בפניות לעירייה עסיקנן,
מה יהיה עם אותן חגיגות רחוב של ערביי העיר?
אין לי שום התנגדות לשמחה וחגיגות, אני שמח ביחד איתם. אבל למה להפריע לשאר התושבים?
בתקופה האחרונה זה נעשה על בסיס יומי, גם בסופי שבוע. מוזיקה וקהל שלא בוחלים בשעה ובעוצמת הקול והכל באמצע הרחובות.
יש גבול לכמה שאפשר לסבול, והפעם זה באמת מתחיל להרגיז!
וכמו שזה נראה עכשיו, אם הפתרון לא יבוא מצד הרשויות ואכיפת חוק,
כנראה שהאפשרות היחידה תהיה להתחיל את חיי בעיר אחרת ושקטה יותר...