בא לי לספר פה מה זה עכואים. העכואים מטבעם הם אנשים חמים ולראיה נראה איך כולם כמעט מכירים את כולם בכלל ובפרט בנכר.
לפני ארבע שנים טיילנו אישתי ואני בארה"ב התחלנו מניו יורק דרומה למיאמי עבור לניו אורלינס עליה צפונה לפנסילבניה פילדלפיה בחזרה לניו יורק ולבסוף עכו. מה שכתבתי בשתי שורות זה רץ במשך חודש וחצי. אז ככה אך שנכנסנו למוזיאון התעופה בוושינגטון DC עומד מולי בחור וקורא לי כך עכווווווווווו ממש מכל הלב . אני המום מתחבקים ומתנשקים כאילו אחים אנו .ומה אנחנו בסך הכל "עכואים" ופה בעכו אפילו אנו לא מחליפים מילה ביננו שתבינו. עוברים חולפים הימים אנו נכנסים לחנות טישרים שכמוה מפוזרים באלפים ברחבי ארה"ב בעיר שנקראת דייטונה ביץ אנו עומדים בין הקרוסלות של הבגדים ופתאום אני שומע מרחוק את שמי עזראאאאאאאאאא אני מסתובב ואת מי אני רואה את הבן של השכן שלי .אני שואל מה אתה עושה פה והוא עונה לי קצת כסף ואז נחזור לעכו לפתוח עסקים . טוב ויפה אנו ממשיכים במסעינו ומגיעים לעיירה מקסימה שנמצאת בגולף מכסיקו לפני ניו אורלינס שנקראת פנמה סיטי. ואז כמובן שוב נכנסים "למצוא מציאות" הרי זו המחלה של הישראלים בחו"ל .והנה אני שומע שניים שמתווכחים ליד הקופה בעברית ואז אני בנימוס ניגש ואומר להם .היי חבר'ה למה ליצעוק עם אפשר ללכת מכות .והם בהישתהות מה מביטים בנו ולא מאמינים שיש תיירים שדוברים עברית אצלם בחנות ?ואז כמובן יש את השאלות מאיפה אתם וכשאמרתי שמעכו ישר קפץ עלי הבחור ואמר לי כך "תעשה טובה תמסור ד"ש חם חם לדוד שלי אח של אימי שהוא שלום רואה המוהל" ואני כמובן שנענתי בחיוב לבקשתו. אבל הוא חשש שמע שאולי אשכח אז הוא ניקב את אוזני ואת אוזנה של אישתי שם לנו עגילים ואמר כך לא תישכחו אותי.
ללמדכם שבכל מקום שיש עכואים מרגישים בחום ואהבה.
הסיפור אולי ארוך אבל אמיתי וחם לחלוטין
שלכם עזרא עכו

עזרא
זה סיפור מעניין על העכואים , הבנת אותי
עכשיו אפשר למסור ד"ש דרך הפורומים החדשים מכל מקום בעולם , אבל זה לא במקום המגע האנושי החם של העכואים

לאורח על פניו אתה צודק אבל סיפרתי חוויות שאולי אם הייתי גר במקום אחר לא הייתי מקבל חום שכזה כמו של העכואים .המגע האנושי היה גם היה רק חבל שאין לנו אותו פה תדיר .כמו בנכר.
עזרא