צום גדליה

צום גדליה, אחד מארבעת הצומות על חורבן בית המקדש הראשון. מבחינת מעגל השנה (המתחילה בניסן), זהו הצום השלישי במספר והוא חל יום לאחר ראש השנה, בג' בתשרי. מבחינה כרונולוגית, זהו הצום המתייחס לאירוע המאוחר ביותר מתוך סדרת ארבעת הצומות - אל התקופה שלאחר חורבן הבית עצמו.

לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי בבל, הציב מלך בבל, נבוכדנאצר, את גדליה בן אחיקם משבט יהודה כשליט על שארית הפליטה אשר נותרה בארץ, ואכן גדליה אסף את כל פליטי החורבן והנהיגם.

כפי המתואר בספר ירמיה (פרק מ"א) קבוצת קנאים אשר לא הסכימה לדבר, בהנהגת ישמעאל בן נתניה, נצר משושלת המלוכה ועוד כעשרה מאנשיו, בהכוונת בעליס מלך עמון רצחו את גדליה וטבחו בתומכיו ואף בחיילים הבבליים שהיו מוצבים שם.

גדליה בן אחיקם המתון לא שעה לאזהרת נאמנו יוחנן בן קרח, שהזהיר אותו מפני ישמעאל ואף ביקש להשכים להורגו.

ייחודו של האירוע הוא בהיותו, לפי המסורת, גזרת תקוותו של עם ישראל להשתקמות פוליטית, והריגת הנצר האחרון למלכות בית דוד. לאחר מותו של גדליה הושלם חורבן הבית הראשון, ולא נותרה כל רבונות יהודית בארץ ישראל למשך שבעים שנה.

על מועד הרצח יש שתי דעות:
ג' תשרי: "צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם" מסכת ראש השנה יח, ב.
"יום שלושה בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם" רמב"ם הלכות תענית פרק ה הלכה ב.
א' תשרי: הרד"ק, בפירושו לירמיהו מא, א, אומר: "ויהי בחודש השביעי, כמו מחר חודש ובראש השנה נהרג גדליה בן אחיקם וקבעו התענית במוצאי ראש השנה מפני שהוא יום טוב".