אני לא יודע למה, אבל אני מוכרח לומר בכנות שנדמה לי שלא היה איש מלבדו
שאהב יותר מכל שישנאו אותו. יחד עם זאת בשעה זו אולי לא נבכה עליו, אבל
אין ספק שנזכור אותו בדרכו שלו. מי יודע אולי כך חשב שהוא יחקק בזכרונינו
טוב יותר. הלוא אומרים לא פעם שהשינאה חזקה יותר מהאהבה, ואולי כמי
שהיה ניצול שואה השינאה לא היתה זרה לו והוא אחרי הכל חש איתה טוב יותר.
אולי עכשיו עם מותו זו השעה לנסות לרדת לקנקנו ולהבין את זה, הוא כבר
לעולם לא ירים יותר את קולו אבל נזכור מה אהב ומה שנא. כך שאין ספק
שאם ביום מן הימים "מועצת החכמים" של העיתונאי, דן מרגלית שיבדל לחיים
תקים עצמה מחדש יחד יחסר משהו מקולותיה הרועמים. יהי זיכרו ברוך.