שכונת בורלא התברכה בשני גני ילדים. שם שומרים על מסורת היהודית. זה כבוד לשכונה עממית.

אני, תושבת השכונה גאה בעקביות חברי ''גרעין אומץ'' בעכו להציל את העיר ולהגדיל רוב היהודי בעכו, לגדל בכבוד לערכים דור חדש. טוב לראות פעמיים ביום ילדים חמודים והורים מכובדים. הם באים משכונות האחרות ומקרנים לתושבי המקום חום ואהבה.

רובם חנים את המכוניות שלהם ליד בית ספר קנדי או בכנסה לשביל פנימי, מיועד להולכי רגל.

לפני שלוש שנים זה לא היה כך ורוב הרכבים היו נכנסים דרך שביל, עולים על השטח הציבורי (דשא), ''מטופל'' על ידי העירייה . פעם היה כאן דשא בצבע ירוק. פעם... חבל, שנה זאת הוא צהוב לגמרי.

דאגתי לנהגים – ביקשתי באדיבות במכתב אישי (דרך הגננות) לא לעלות על השביל –קיימת סכנת פנצ'רים עקב ריבוי שברי זכוכיות . רובם ענו בחיוב ואפילו אמרו תודה. רובם, לא כולם.

לפני שנה בקיץ, עקב הנסיבות הידועות הנושא לא היה אקטואלי.

השנה חזרנו לשגרה. בין היתר, דיברתי עם כבוד הרב, ראש ישבת הסדר בעכו, הוא קיבל בקשתי ותלמידיו מייד שינו את המסלול וחניה. תודה רבה.

אבל, ישנם כמה הורים, שממשכים לעלות על רחבת הדשא המיתולוגי דרך שביל פנימי. זה לא פשוט – לעבור ברגל עם הילד 200 מטר מהחניה עד הגן. אפשר להבין אותם

עוד פעם פניתי לאנשים מכובדים ובקשתי להתחשב ולשמור על הדשא ( אולי עירייה עוד תגיע, יש תקווה) ועל השלמות השביל, להיזהר לפגוע במקרה בילד אחר ( בתהליך נסיעה אחורנית) או בחתול, או בכלב. כידוע, בן אדם לא רואה את עצמו מהצד. החלטתי לעזור להם להסתכל על עצמם עין המצלמה וקיבלתי כמה תגובות ''חמות''. הם רגשו אותי ואני חייבת לצטט:

בעל רכב יקר ומרשים ''באדיבות'' שעל את שמי, רשם והבטיח לפנות לעו''ד ולתבוע אותי על הפרת הפרטיות שלו.

בעל רכב דומה, שעל: ''מי אני בכלל''. הוא גם הסביר לי, שאני – אישה רעה ומכוערת, גועלית, מרשה לעצמה יותר מדי. הוא גם דרש ממני לחזור לרוסיה, והזכיר לי, שרוסים הרסו את המדינה. גם שלח אותי לראש העיר, לדרוש טיפול בשכונה כלל ובדשא בפרט.

הנהג השלישי היה יותר שקול, הוא אמר, שלא עשה שום עברה, כבכנסה לשכונה אין תמרור.

בעקבות המתרחש בשכונה רציתי לבקש ממח' הגינון לא לחכות עד חורף ולהתחיל להשקות את הגינה לשעבר. אני פונה להורים, שמביאים דוגמה אישית לילדים ומלמדים אותם לא לשמור על חוקים, לא להתחשב באחרים, לזלזל בטבע, באנשים פשוטים לא בעלי הון ושלטון.
ארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה היא גם בבורלא, ולא רק בשיר היפה.
אנו כולנו חייבם לשמור על המדינה שלנו, שמתחלה ליד הבית של כל אחד ואחת.
עקב רגשות העניין אני לא מפרסמת הפעם את התמונות של הרכבים.

מצפה להבנת הנהגים.

תודה. לריסה.

כאן ניתן לראות את השביל ואת ה''דשא'' (שטח ציבורי), שנהפכו לכביש עוקב בורלא. היו פעם ימים ודשא צמח.