פורום בונה עכו

הים של עכו סופג ושותק

בעבר ראו את הים כמאגר בעל כושר קיבול אינסופי.
כיום ברור כי הים וחופיו הם משאב טבע מהחשובים ביותר
ויחד עם זאת משאב פגיע שיש לשמור עליו מפני הרס.
זיהום היה פוגע קשות בחי ובצומח הימי
מזיק לענף משקי חשוב: הדיג הימי, מפריע לשיט ולפעילויות קיט ונופש
ומהווה גם סכנה לבריאות האדם.

החקיקה והאכיפה בנושא זיהום ים וחופים בישראל, טעונות שיפור יסודי.

אתם מטיילים להנאתכם בשפת הים ולפתע מבחינים בגושים מוזרים הצפים על פני המים
או בצינור שפכים הפולט נוזלים דלוחים החשודים כרעילים
או בכתם שמן שחור ומאיים, המתפשט לעבר החוף.
בהנחה שאתם אזרחים טובים ואיכפתיים
הדבר הראשון שעולה בדעתכם זה למהר ולדווח על כך לרשויות המתאימות.
אתם מנסים לאתר את מוקד החירום הטלפוני
אך מופתעים לגלות שאין חיה כזו.
אתם לא מתעצלים, מתקשרים למשרד לאיכות הסביבה
ומבקשים לדבר עם האחראי על פיקוח ים וחופים.
האיש רושם את פרטי התלונה, ואף מבטיח לבדוק ולטפל.
משלב זה עוברת התלונה דרך ארוכה ופתלתלה המניבה תוצאות חלקיות
על אף מסירותם של עובדי אגף הפיקוח.
החוק ואכיפתו נועדו להגן על משאבי הטבע.
אך החוקים שנועדו לעזור למערכות האכיפה, מורכבים ובחלקם לא יעילים.
פסקי-הדין שניתנים בתום הליך ממושך ומייגע
אינם חמורים דיים כדי להרתיע מזהמים פוטנציאליים.


19 אירועי זיהום ים ב-2008
מאת חדשות הסביבה • 22 באוקטובר, 2008

במהלך שנת 2008 התרחשו 19 אירועי זיהום ים, בגינם הורה משרד הבריאות על סגירת חופי רחצה. כך עולה מדו"ח עמותת "צלול" המסכם את אירועי סגירת חופי הרחצה בישראל בשל זיהום לאורך השנה. הדו"ח, השם דגש על עונת הרחצה האורכת כ-6 חודשים בשנה, מעלה כי 13 מאירועי הזיהום התרחשו במהלך עונת הרחצה אשר תיסגר רשמית בעוד כשבוע.

בין אירועי זיהום הים הבולטים ביותר ניתן למצוא את זיהום חופי עכו, חופי חיפה, וחוף הצוק בתל אביב. חופים נוספים אשר נסגרו השנה עקב אירועי זיהום ים הם: חופי בת-ים, נתניה, הרצליה, אשדוד, נהריה, טבריה ופלמחים, כאשר הסיבה הנפוצה לאירועים אלו היא תקלה במערכת הביוב העירונית. ע"פ הדו"ח, חוף פלמחים (בגן רווה) עדיין סגור לרחצה.

"לצערנו, זיהום ים בגין הזרמת שפכים, אשר בעקבותיו נאסרת הרחצה בחופים, הינה כרוניקה הידועה מראש", מוסר מנכ"ל עמותת "צלול", עו"ד יריב אברמוביץ', "לא ייתכן שבשנת 2008 בעוד שבכל העולם גוברת המודעות הסביבתית, ראשי ערים בישראל יזניחו את תחזוקת המנע במערכות הביוב העירוניות ויפעלו אך רק במסגרת תחזוקת שבר, כאשר תושבי העיר והאזור הם אלה הצפויים לשלם מחיר בריאותי".


19 אירועי זיהום ים ב-2008
מאת חדשות הסביבה • 22 באוקטובר, 2008

במהלך שנת 2008 התרחשו 19 אירועי זיהום ים, בגינם הורה משרד הבריאות על סגירת חופי רחצה. כך עולה מדו"ח עמותת "צלול" המסכם את אירועי סגירת חופי הרחצה בישראל בשל זיהום לאורך השנה. הדו"ח, השם דגש על עונת הרחצה האורכת כ-6 חודשים בשנה, מעלה כי 13 מאירועי הזיהום התרחשו במהלך עונת הרחצה אשר תיסגר רשמית בעוד כשבוע.

בין אירועי זיהום הים הבולטים ביותר ניתן למצוא את זיהום חופי עכו, חופי חיפה, וחוף הצוק בתל אביב. חופים נוספים אשר נסגרו השנה עקב אירועי זיהום ים הם: חופי בת-ים, נתניה, הרצליה, אשדוד, נהריה, טבריה ופלמחים, כאשר הסיבה הנפוצה לאירועים אלו היא תקלה במערכת הביוב העירונית. ע"פ הדו"ח, חוף פלמחים (בגן רווה) עדיין סגור לרחצה.

"לצערנו, זיהום ים בגין הזרמת שפכים, אשר בעקבותיו נאסרת הרחצה בחופים, הינה כרוניקה הידועה מראש", מוסר מנכ"ל עמותת "צלול", עו"ד יריב אברמוביץ', "לא ייתכן שבשנת 2008 בעוד שבכל העולם גוברת המודעות הסביבתית, ראשי ערים בישראל יזניחו את תחזוקת המנע במערכות הביוב העירוניות ויפעלו אך רק במסגרת תחזוקת שבר, כאשר תושבי העיר והאזור הם אלה הצפויים לשלם מחיר בריאותי".


שלום אדוני ראש עיריית כרמיאל
מה אתה עושה השנה בכדי שתושבי עכו
יגיעו לטבול בים ללא חששות?



שלום משרד הבריאות
מה אתם עושים השנה בשביל לפתוח
את עונת הרחצה לעיר עכו



שלום המשרד להגנת הסביבה ...אתם תעשו משהו ?



ואתם ירוקים תלחמו עבור העיר עכו ?



אילן תפעיל אותנו , כולנו ביחד נפתח את הים



ואתם צלול האם באמת יהיה כאן בעכו פעם צלול

"פורום בונה עכו " קורא לכולם להרתם למאבק

אילן ידידי צריך להפגש לדיון מעמיק ...מה הפעם נעשה ...!

עונת הרחצה 2009 בפתח

עשרת המכות של הזיהום

הנה חמש :

מלח
מלח בישול - כמות מלח הבישול הנצרכת בישראל בשנה לצרכים שונים היא כ- 120,000 טונות. על פי הערכה, השימושים העיקריים של מלח הבישול הם בתעשיית הכשרת הבשר (25%), ייצור מוצרי מזון (25%) וריענון מחליפי יונים (22%).
סודה קאוסטית - כמויות נתרן משמעותיות מגיעות לשפכים משימושים תעשייתיים של סודה קאוסטית. צריכת המלח בישראל לתעשיית האלקטרוליזה לצורך ייצור סודה קאוסטית מוערכת ב- 80,000 טונות, כאשר חלק ניכר מכמות זו עושה את דרכו לשפכים העירוניים.
דטרגנטים - על פי הערכה, הצריכה השנתית של דטרגנטים בישראל בשנת 1993 הייתה 155,000 טונות, מתוך זה כ- 36,000 טונות נתרן


מתכות כבדות
על פי ההגדרה המקובלת, מתכת כבדה היא כל מתכת אשר משקלה הסגולי עולה על 5 גר'/סמ"ק. בנוסף, נוהגים להשתמש במושג זה גם כאשר רוצים לתאר השפעה מזיקה של יסודות מסוימים על הסביבה. כך, לדוגמה, מקובל לכרוך במושג מתכת כבדה גם מתכות רעילות בעלות משקל סגולי נמוך יותר, דוגמת אלומיניום ובריליום, וכן מתכות מטלואידיות המתנהגות מבחינה כימית הן כמתכת והן כיסוד לא מתכתי כדוגמת ארסן וסלניום.

מבין מתכות הקורט (חומרי הזנה חיוניים לגוף בריכוזים נמוכים) החיוניות לבעלי חיים ולצמחים ניתן לציין מתכות כדוגמת: קובלט, כרום, ברזל, מנגן, מוליבדן, ניקל, סלניום, בדיל, ואנדיום ואבץ. מבין המתכות שלהן אין כל תפקיד מטבולי בגוף האדם ניתן לציין את הקדמיום, הכספית והעופרת.

אף על פי שמתכות כבדות רבות מכילות יסודות קורט הנחוצים לגוף האדם, בדרך כלל הן רעילות בריכוזים גבוהים מן הדרוש. הרגישות הסביבתית למתכות כבדות נובעת מהיותן חומרים קרצינוגניים ומוטגניים המזיקים לבריאות האדם. ידועים מקרים רבים של נזקים בריאותיים שגרמו מתכות כבדות לאוכלוסיות נרחבות. גם לבעלי חיים ימיים רגישות רבה ביותר לנוכחות מתכות כבדות במים.

המתכות הכבדות הנמצאות בשימוש בתעשייה ובמשק הביתי מוזרמות לשפכים. ההשלכות של ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות בשפכים הן נרחבות:

ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות עלולים לעכב את הפעילות המיקרוביאלית במכוני טיהור השפכים ולגרום לפגיעה קשה באיכות הטיפול.
הבוצה הנוצרת במכוני הטיהור מכילה את רוב המתכות הכבדות שהיו בשפכים. בוצה זו מושבת לעתים לדישון חקלאי, מוזרמת לים (בוצת השפד"ן) או נשלחת להטמנה. בכל אחד מן המקרים יש השלכות סביבתיות של ריכוזי המתכות הכבדות.
המתכות הכבדות שלא נספחות לבוצה מגיעות לקולחים. כ- 70% מן הקולחים בישראל מושבים להשקיה חקלאית. לשימוש בקולחים המכילים מתכות כבדות יש השלכות הן של רעילות לגידול החקלאי והן של זיהום מי התהום.


רעילות ביולוגית
המזהמים
התעשייה בישראל מייצרת כ- 100,000 תרכובות אורגניות שונות, ובכל שנה נוספות כ- 100 - 200 תרכובות חדשות. מזהמים אורגניים בשפכים מורכבים ממגוון רחב של תרכובות כגון: ממסים תעשייתיים, חומרי חיטוי, שרפים, קוטלי חרקים, נגזרות שונות של נפט גולמי ו- PCB's.

הסכנות
מזהמים אורגניים בכלל ומזהמים אורגניים יציבים בפרט גורמים נזקים לאדם ולסביבה. אפילו חשיפה לרמה נמוכה של מזהמים אורגניים מסוימים עלולה להוביל למחלות סרטן, לפגיעה במערכת העצבים ובמערכת החיסונית, להפרעות בפריון ולהפרעות התפתחות.


שמנים ושומנים
הבעיה במערכת הביוב
אחד המרכיבים העיקריים בשפכים הוא השמנים והשומנים, המאופיינים במסיסות נמוכה במים. השמנים והשומנים נוטים להתמצק במערכת הביוב על דופנות צינורות, שוחות בקרה ובורות שאיבה. עקב כך קטן קוטרם הפנימי של הצינורות. שילוב של שומנים המצטברים על שורשי צמחייה החודרים לרשת הביוב הוא אחד הגורמים הנפוצים ביותר לסתימת כל חתך הזרימה.

לעתים השמנים והשומנים יוצרים גושים כדוריים מוצקים הצפים על פני המים. גושים אלה יחד עם מוצקים אחרים בביוב עלולים לגרום לסתימת כניסות מים למשאבות.

הבעיה במכונים לטיהור שפכים
כאשר שמנים ושומנים מגיעים בכמות רבה למכונים לטיהור שפכים, הם נוטים ליצור שכבה צפה מעל למים, להתמצק ולהידבק על הצנרת והדפנות. כתוצאה מכך נסתמות רשתות סינון וצנרת, ונוצרות בעיות בהפעלת משאבות.

בשיקוע הראשוני, שהוא השלב המקדמי בטיהור שפכים, חלק מן השמנים והשומנים נוטים להיפרד מן השפכים באופן המאפשר את סילוקם. יחד עם זאת, כמות ניכרת של שומנים עלולה להגיע לשלב הטיפול הביולוגי, שם זמן השהייה ביחידות הטיפול הביולוגי קצר מכדי לאפשר את פירוקם. אולם, מאחר שחומרים רבים שיוצרים תחליב של השמנים והשומנים בשפכים מתפרקים, בשלבים מתקדמים של הטיהור חלה הפרדה בין השמנים והשומנים לבין הפאזה הנוזלית.

התופעה משמעותית במיוחד באגן השיקוע השניוני (מקום שבו מתקיימים תנאים שקטים כדי להפריד בין בוצה לבין הקולחים המטוהרים). במקרה זה, חלק ניכר מן השמנים והשומנים נפרדים מן המים, צפים ויוצרים "כדורי שומן" בעלי מראה דוחה.

גם באגני האוורור מופיעים לעתים כדורי שומן המפריעים לעבודת המאווררים. ריכוזים גבוהים של שמנים ושומנים בשפכים פוגעים בתהליך הביולוגי של הבוצה המשופעלת על ידי ציפוי המיקרואורגניזמים בצורה הגורמת להפרעה במעבר החמצן מן הפאזה הנוזלית לתוך הפתית הביולוגי. תופעה זו מתוארת לעתים כתופעת "חניקה".


הפלואורידים
אחת הבעיות הפוטנציאליות בהשבת השפכים להשקיה חקלאית היא ריכוז הפלואורידים בהם. הפלואורידים הנמצאים בקולחים המיועדים להשקיה עלולים להצטבר בשרשרת המזון.

הפלואורידים מגיעים לשפכים העירוניים מפעילות תעשייתית. כיוון שבישראל משיבים את רוב השפכים להשקיה חקלאית, יש צורך לאזן בין היכולות התעשייתיות לצמצם את ריכוז הפלואורידים בשפכים ובין הנזק הסביבתי הנגרם כתוצאה מפליטתם.

הקרקעות בישראל מועמסות בהתמדה בפלואור שמקורו באבק בתי חרושת למלט ואלומיניום, חומרי דישון והדברה ושפכי תעשיית השבבים. ריכוז הפלואור בשפכי תעשיית השבבים עלול להגיע ל- 12 מ"ג/ל', ונפח השפכים נע בין 30 ל- 170,000 קוב לחודש.

עשרת המכות של הזיהום

הנה חמש :

מלח
מלח בישול - כמות מלח הבישול הנצרכת בישראל בשנה לצרכים שונים היא כ- 120,000 טונות. על פי הערכה, השימושים העיקריים של מלח הבישול הם בתעשיית הכשרת הבשר (25%), ייצור מוצרי מזון (25%) וריענון מחליפי יונים (22%).
סודה קאוסטית - כמויות נתרן משמעותיות מגיעות לשפכים משימושים תעשייתיים של סודה קאוסטית. צריכת המלח בישראל לתעשיית האלקטרוליזה לצורך ייצור סודה קאוסטית מוערכת ב- 80,000 טונות, כאשר חלק ניכר מכמות זו עושה את דרכו לשפכים העירוניים.
דטרגנטים - על פי הערכה, הצריכה השנתית של דטרגנטים בישראל בשנת 1993 הייתה 155,000 טונות, מתוך זה כ- 36,000 טונות נתרן


מתכות כבדות
על פי ההגדרה המקובלת, מתכת כבדה היא כל מתכת אשר משקלה הסגולי עולה על 5 גר'/סמ"ק. בנוסף, נוהגים להשתמש במושג זה גם כאשר רוצים לתאר השפעה מזיקה של יסודות מסוימים על הסביבה. כך, לדוגמה, מקובל לכרוך במושג מתכת כבדה גם מתכות רעילות בעלות משקל סגולי נמוך יותר, דוגמת אלומיניום ובריליום, וכן מתכות מטלואידיות המתנהגות מבחינה כימית הן כמתכת והן כיסוד לא מתכתי כדוגמת ארסן וסלניום.

מבין מתכות הקורט (חומרי הזנה חיוניים לגוף בריכוזים נמוכים) החיוניות לבעלי חיים ולצמחים ניתן לציין מתכות כדוגמת: קובלט, כרום, ברזל, מנגן, מוליבדן, ניקל, סלניום, בדיל, ואנדיום ואבץ. מבין המתכות שלהן אין כל תפקיד מטבולי בגוף האדם ניתן לציין את הקדמיום, הכספית והעופרת.

אף על פי שמתכות כבדות רבות מכילות יסודות קורט הנחוצים לגוף האדם, בדרך כלל הן רעילות בריכוזים גבוהים מן הדרוש. הרגישות הסביבתית למתכות כבדות נובעת מהיותן חומרים קרצינוגניים ומוטגניים המזיקים לבריאות האדם. ידועים מקרים רבים של נזקים בריאותיים שגרמו מתכות כבדות לאוכלוסיות נרחבות. גם לבעלי חיים ימיים רגישות רבה ביותר לנוכחות מתכות כבדות במים.

המתכות הכבדות הנמצאות בשימוש בתעשייה ובמשק הביתי מוזרמות לשפכים. ההשלכות של ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות בשפכים הן נרחבות:

ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות עלולים לעכב את הפעילות המיקרוביאלית במכוני טיהור השפכים ולגרום לפגיעה קשה באיכות הטיפול.
הבוצה הנוצרת במכוני הטיהור מכילה את רוב המתכות הכבדות שהיו בשפכים. בוצה זו מושבת לעתים לדישון חקלאי, מוזרמת לים (בוצת השפד"ן) או נשלחת להטמנה. בכל אחד מן המקרים יש השלכות סביבתיות של ריכוזי המתכות הכבדות.
המתכות הכבדות שלא נספחות לבוצה מגיעות לקולחים. כ- 70% מן הקולחים בישראל מושבים להשקיה חקלאית. לשימוש בקולחים המכילים מתכות כבדות יש השלכות הן של רעילות לגידול החקלאי והן של זיהום מי התהום.


רעילות ביולוגית
המזהמים
התעשייה בישראל מייצרת כ- 100,000 תרכובות אורגניות שונות, ובכל שנה נוספות כ- 100 - 200 תרכובות חדשות. מזהמים אורגניים בשפכים מורכבים ממגוון רחב של תרכובות כגון: ממסים תעשייתיים, חומרי חיטוי, שרפים, קוטלי חרקים, נגזרות שונות של נפט גולמי ו- PCB's.

הסכנות
מזהמים אורגניים בכלל ומזהמים אורגניים יציבים בפרט גורמים נזקים לאדם ולסביבה. אפילו חשיפה לרמה נמוכה של מזהמים אורגניים מסוימים עלולה להוביל למחלות סרטן, לפגיעה במערכת העצבים ובמערכת החיסונית, להפרעות בפריון ולהפרעות התפתחות.


שמנים ושומנים
הבעיה במערכת הביוב
אחד המרכיבים העיקריים בשפכים הוא השמנים והשומנים, המאופיינים במסיסות נמוכה במים. השמנים והשומנים נוטים להתמצק במערכת הביוב על דופנות צינורות, שוחות בקרה ובורות שאיבה. עקב כך קטן קוטרם הפנימי של הצינורות. שילוב של שומנים המצטברים על שורשי צמחייה החודרים לרשת הביוב הוא אחד הגורמים הנפוצים ביותר לסתימת כל חתך הזרימה.

לעתים השמנים והשומנים יוצרים גושים כדוריים מוצקים הצפים על פני המים. גושים אלה יחד עם מוצקים אחרים בביוב עלולים לגרום לסתימת כניסות מים למשאבות.

הבעיה במכונים לטיהור שפכים
כאשר שמנים ושומנים מגיעים בכמות רבה למכונים לטיהור שפכים, הם נוטים ליצור שכבה צפה מעל למים, להתמצק ולהידבק על הצנרת והדפנות. כתוצאה מכך נסתמות רשתות סינון וצנרת, ונוצרות בעיות בהפעלת משאבות.

בשיקוע הראשוני, שהוא השלב המקדמי בטיהור שפכים, חלק מן השמנים והשומנים נוטים להיפרד מן השפכים באופן המאפשר את סילוקם. יחד עם זאת, כמות ניכרת של שומנים עלולה להגיע לשלב הטיפול הביולוגי, שם זמן השהייה ביחידות הטיפול הביולוגי קצר מכדי לאפשר את פירוקם. אולם, מאחר שחומרים רבים שיוצרים תחליב של השמנים והשומנים בשפכים מתפרקים, בשלבים מתקדמים של הטיהור חלה הפרדה בין השמנים והשומנים לבין הפאזה הנוזלית.

התופעה משמעותית במיוחד באגן השיקוע השניוני (מקום שבו מתקיימים תנאים שקטים כדי להפריד בין בוצה לבין הקולחים המטוהרים). במקרה זה, חלק ניכר מן השמנים והשומנים נפרדים מן המים, צפים ויוצרים "כדורי שומן" בעלי מראה דוחה.

גם באגני האוורור מופיעים לעתים כדורי שומן המפריעים לעבודת המאווררים. ריכוזים גבוהים של שמנים ושומנים בשפכים פוגעים בתהליך הביולוגי של הבוצה המשופעלת על ידי ציפוי המיקרואורגניזמים בצורה הגורמת להפרעה במעבר החמצן מן הפאזה הנוזלית לתוך הפתית הביולוגי. תופעה זו מתוארת לעתים כתופעת "חניקה".


הפלואורידים
אחת הבעיות הפוטנציאליות בהשבת השפכים להשקיה חקלאית היא ריכוז הפלואורידים בהם. הפלואורידים הנמצאים בקולחים המיועדים להשקיה עלולים להצטבר בשרשרת המזון.

הפלואורידים מגיעים לשפכים העירוניים מפעילות תעשייתית. כיוון שבישראל משיבים את רוב השפכים להשקיה חקלאית, יש צורך לאזן בין היכולות התעשייתיות לצמצם את ריכוז הפלואורידים בשפכים ובין הנזק הסביבתי הנגרם כתוצאה מפליטתם.

הקרקעות בישראל מועמסות בהתמדה בפלואור שמקורו באבק בתי חרושת למלט ואלומיניום, חומרי דישון והדברה ושפכי תעשיית השבבים. ריכוז הפלואור בשפכי תעשיית השבבים עלול להגיע ל- 12 מ"ג/ל', ונפח השפכים נע בין 30 ל- 170,000 קוב לחודש.

ז'ובינו תפתח יחד עם ריקרדו מכון לאכזריות והכל יהיה בסדר.
תמונות שכאלה מכאיבות אתם לא מבינים?
אבל תמיד שמח לצפות בם .

יופי תמשיכו להיתאכזר כך .

עזרא

חווה אקולוגית בעכו

פורום בונה עכו פנה לראש העיר שמעון לנקרי הציג בפניו את הרעיון
את התוכנית וביקש להקים בעיר עכו חווה אקולוגית , מיותר לציין
ראש העיר התלהב וכדרכו נתן את ברכת הדרך בסיוע עירית עכו
נציג ראש העיר ישראל בן עזרא הופקד על ההקמה ביחד עימנו
כעת משוטטים בעיר לבחור שטח מתאים
חווה אקולוגית : אקולוגיה מעשית קהילתית

גינון קהילתי
החווה האקולוגית תציעה למשפחות מעכו לאמץ חלקת אדמה בחווה לגידול עצמי
בתפיסה אקולוגית / אורגנית.
המשפחות יהנו מחוויה של עבודת אדמה המניבה עבורם מזון אורגני טרי ובריא
תוך פיתוח מודעות סביבתית.
המשפחות תקבלנה ליווי והדרכה שוטפים וכן אספקה של חומרים, שתילים זרעים ומים.
במהלך השנה יתקיימו אירועים שונים למשפחות הלוקחות חלק בתוכנית לשם העשרה,
חוויה וגיבוש.
גינה אורגנית בחווה האקולוגית

" פורום בונה עכו "
מבקש לגייס שלושה מתנדבים שיקחו חלק פעיל - איסוף חומר ,
צילומים , לימוד הנושא ...ניתן ללמוד הרבה מאוד מהחווה האקולוגית בעיר מודיעין
בשבוע הבא אהיה שם ...הוזמנתי ע"י ראש העיר וכנציג של " פורום בונה עכו "
אסייר ואלמד ...מי שרוצה להצטרף ...בהחלט מוזמן ....

בימים אילו הננו מתכננים איך תראה החווה ...שבילים ...מבני במבוק ...
בריכות מים קטנות ואחר ...

חווה אקולוגית בעכו - אתגר ערכי לחוויה קהילתית בונה לכל הגילים .

ריקרדו ידידי , אילן ידידי , ואחרים המעוניינים ביחד להניף את הפרויקט החשוב הזה
רישמו כאן איך ומה תפקדכם בכוח, דני ירקוני התנדב להוביל את הדרכת גידולי התבלנים באהבה נקים גן עדן בעכו


חווה אקולוגית תמורת 200 שקל
המודל לפיו נבנית החווה החקלאית במודיעין הוא החדשני ביותר: חווה אקולוגית שתשלב בין פעילות בתי הספר ופעילות קהילתית. האיש מאחורי המיזם הוא הקבלן לשעבר יצחק גזיאל, שפיתח שיטה לחינוך אקולוגי, הכוללת בניית מרחבים אקולוגיים בבתי-ספר ברחבי הארץ. בעבר לימד גזיאל ילדים לבנות מחומרים ממוחזרים, תוך שילוב חקלאות. "בני הנוער עברו הכשרה במדע, תודעה וטבע בתחומים שונים, החל מאנרגיה סולרית ועד לשימוש בתבליני מרפא. היום הם בונים מערכי שיעור ויוצאים להדריך תלמידים אחרים", אומר גזיאל.

תושבי מודיעין יוכלו לקבל שטח גידול בחווה תמורת סכום סמלי של 200 שקל בשנה. "אנחנו דורשים כסף לא למטרת רווח, אלא לכיסוי עלויות בלבד", אומר ראש העיר, משה שכטר. עוד ייערכו בחווה החקלאית סדנאות פנג-שווי, קורסים בבניית מערכות השקייה ובטיפוח גינות פרטיות. המקום יכלול בריכות מים, שבילים טרופיים מיוחדים - שיובדלו בריחותיהם השונים, בית גידול לציפורים, מוקד טיפול בחיות בר, מוקד לעריכת עבודות מחקר (ביוטופ) לתיכוניסטים וגן בוטני, שהתושבים יהיו שותפים בהקמתו.