סיפור אישי.

המשטרה שילמה לי פיצוי בסך 6,044 ש"ח לאחר שכשלה בניסיון לתפור תיק פלילי בעבירה של תקיפת שוטרים. הפיצוי שולם לאחר הליך אזרחי שהחל בתביעה קטנה, אשר עברה בהמשך לבית משפט השלום להליך אזרחי רגיל, שהסתיים בכניעה בהודעה דרמתית לבית המשפט ביום דיון ההוכחות.





תקרית

ראשיתו של הסיפור בשני שוטרים ובשני מאבטחים ממשמר בתי המשפט שהחליטו לעזור. ארבעתם החליטו שהם עוצרים אותי, כי לטענתם יש נגדי צו מאסר שניתן על ידי ראש ההוצאה לפועל.

חוק ההוצאה לפועל מתיר לשוטר הוצל"פ מוסמך בלבד לעכב אדם רק אם צו המאסר או עותק ממנו נמצא בידיו והוא מוסר אותו לעיון האדם. במקרה שלי, לא היה בידי השוטרים עותק כלשהו מצו המאסר, ולכן התנגדתי להתלוות לשוטרים ולמאבטחים.

לאחר כמחצית השעה, שהבינו השוטרים והמאבטחים שאני לא אתלווה אליהם, הם התנפלו עליי, הורידו אותי לרצפה, אזקו אותי, בעטו בי ולקינוח אפילו קיללו. הובלתי לתחנת המשטרה בעכו כעצור וכחשוד בתקיפת שוטרים. רק בסוף היום, שוחררתי לביתי, זאת לאחר חקירה מתישה שכולה התנהלה כשאני אזוק עם ידיים מאחורי הגב.

לאחר מספר ימים, קצין החקירות בתחנת עכו מסכם את התיק כך: "מדובר בחשוד שמבצע עבירות במיוחד כלפי שוטרים מתוך עוינות מופגנת. מוכר באינטרנט בכינוי 'הלמו' ו'באגבאג'. הפיץ פרטי שוטרים שכביכול פינו מתנחלים בעמונה ובהמשך אויימו. יש עניין למצות עימו את הדין".

כלומר, תקרית שבכלל לא קשורה לפעילות שלי באינטרנט, הפכה לתיק פלילי ולהמלצה להעמדה לדין, בגלל שהמשטרה לא מרוצה ממה שאני כותב עליה באינטרנט.


תביעה אזרחית

לאחר התקרית התחלתי לנהל תכתובות עם גורמים שונים ובהם הנהלת בתי המשפט. ביקשתי עותק מסרט הוידאו שתיעד את התקיפה. מאחר והאירוע התבצע ברחבת הכניסה של בית המשפט השלום בעכו, הנחתי שמצלמות האבטחה תיעדו את האירוע.

לאחר מספר חודשים, כשבקשתי לא נענתה, הגשתי תביעה קטנה נגד שני השוטרים ושני אנשי משמר בתי המשפט. הנתבעת החמישית היתה הנהלת בתי המשפט, זאת לאחר שלא השיבה לפניותיי ולתלונתי במועד. התביעה הוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה. סכום התביעה: 5,000 ש"ח.

השוטרים ואנשי משמר בתי המשפט טענו להגנתם כי אני הוא זה שתקפתי אותם, וכי היתה להם סמכות לעכב אותי ולעצור אותי גם אם לא היה בידם עותק כלשהו מצו המאסר. לטענתם, גם קיללתי אותם ואיימתי עליהם. לטענתם, הפרתי את הסדר בבית המשפט מאחר והתנגדתי להתלוות אליהם.

אחת מטענות ההגנה שלהם היתה שאני חוללתי פרובוקציה מכוונת כדי לתעד זאת באתר האינטרנט שלי. לטענתם, "תביעה זו, הינה חוליה נוספת משרשרת ארוכה של התקפות התובע בתקשורת ו/או באינטרנט כנגד משטרת ישראל וגורמים ממסדיים". לכתב ההגנה צורפו עשרות תדפיסים של כתבות מאתר האינטרנט שלי ומאתרי עיתונות אחרים.

לאחר הדיון הראשון בבית המשפט, החליט השופט יהושע רטנר להעביר את התביעה לפסים של תביעה אזרחית רגילה, בשל מורכבותה. התיק עבר לבית המשפט השלום בחיפה למסלול של תביעה רגילה, לאחר ששילמתי את הפרש האגרה. השוטרים, המאבטחים והמדינה יוצגו על ידי המדור האזרחי של פרקליטות מחוז חיפה.


גילוי מסמכים

העברת התיק מתביעות קטנות למסלול רגיל, איפשרה לי לגלות ולהשיג מסמכים וראיות שלא היו ברשותי:

1. בניגוד לטענת גורמים בהנהלת בתי המשפט כי מצלמות האבטחה לא מקליטות ולכן האירוע לא תועד, הצלחתי להשיג תיעוד והוכחה שמצלמות בית המשפט כן מתעדות אירועים. השגתי אפילו תמונה של השוטרים והמאבטחים הרלבנטיים לתביעה, כדי שיזהו את עצמם בשלב ההוכחות.

2. בניגוד לטענת השוטר כי הוא עוסק בתפקידי הוצאה לפועל בלבד, הצלחתי לשים יד על עדות שנתן בבית המשפט בתיק אחר ובו הוא מודה ומספר שהוא שוטר סיור.

3. בניגוד לטענת המשטרה כי שוטר יכול לעכב חייב של הוצאה לפועל גם אם אין ברשותו עותק מצו ההבאה או מצו המאסר, כאשר העיכוב הוא עד לקבלת הצו, הצלחתי להשיג את פקודות המשטרה ובהם הסבר שאסור לשוטר להפעיל את סדר הדין הפלילי ולעכב חייבים של הוצאה לפועל עד לקבלת הצו. על פי הנוהל, עותק צו ההבאה או מצו המאסר חייב להיות בידיו של השוטר על מנת שהליך המעצר יהיה חוקי. עיכוב מתוקף הוראות חוק סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), אינו חל על חייבים של הוצאה לפועל.

4. בניגוד לטענת השוטרים והמאבטחים כי הפרתי את הסדר בבית המשפט, דו"ח פנימי של אגף הביקורת של הנהלת בתי המשפט קובע כי השוטר שביקש לעצור אותי, הפר את הסדר בבית המשפט. כותב הדו"ח מלגלג על המשטרה וקובע כי יבוא יום והמשטרה תבקש ממאבטחי בית המשפט לעזור לה לעצור עוברים ושבים שלא חצו במעבר החצייה שנמצא ליד בניין בית המשפט בעכו.

5. בניגוד לטענת השוטר כי תקפתי אותו וכי צו המאסר היה ביד שלו לאחר שדאג להביא אותו, תיק החקירה נבדק פעם שניה, הפעם על ידי חוקר אחר. אותו חוקר מיומן הצליח לחלץ הודאה מהשוטר כי הוא שיקר ולא אמר אמת במזכר שכתב. התיק נסגר מחוסר ראיות. כלומר, המשטרה יודעת שהשוטר שיקר.


כניעה

במשך זמן של שנתיים שבו מתקיימים דיוני קדם משפט אינסופיים, כשאני מצליח להשיג את החומרים שישמשו אותי לשלב ההוכחות, הגישו שוטר אחד ומאבטח אחד את התצהירים.

יום ההוכחות התקרב. שבוע לפני, כבר הייתי מוכן לקרוע למישהו את הצורה בחקירה נגדית.

אבל, יום לפני מועד דיון ההוכחות, מישהו במשטרת ישראל, קיבל רגליים קרות. לדעתי, מישהי חכמה בפרקליטות מחוז חיפה כנראה הסבירה למשטרה שהשקרים שלה ייחשפו בבית המשפט, ואז המצב יהיה גרוע יותר. או שאולי גורמים שפויים במשטרת ישראל הבינו שצריך סוף לפארסה שהתחילה בטעות מצדם.

הפרקליטות הגישה הודעה לבית המשפט כי "משיקולים של חסכון בזמן שיפוטי יקר ובזמנם של עדים" מסכימה המדינה לשלם לי את מלוא סכום התביעה, 5,000 ש"ח.

יום למחרת, מועד דיון ההוכחות, לא התייצבו השוטרים והמאבטחים, למרות ששניים מהם הגישו תצהיר עדות ראשית. בית המשפט קיים דיון ובו ניתן פסק דין על כל סכום התביעה, שיישא ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשתה.

חודשיים לאחר מכן, קיבלתי את ההמחאה המיוחלת: משטרת ישראל מפצה אותי בפעם השניה ברציפות. הפעם היא פיצתה אותי בסכום של 6,044 ש"ח.

א 13721/06, שלום חיפה, משה הלוי נגד מוחמד בטאח ואח'
פסק הדין
http://halemo.net/edoar/0102/20080529verdict.htm


צילום ההמחאה







מקרה קודם דומה
viewtopic.php?f=11&t=12385&p=53305

שמעון כהן.

אני עמוס בעיות משפטיות... -אולי תייצג אותי ?

אבא יקר שלי

אתה יכול לתבוע את המשטרה מתי שתחפוץ גם ככה הכסף נשאר בתוך המשפחה( ממני אליך או ממך אלי )
סתם אני צוחק............