[color=#0000FF][size=150]מתקופת הצלבנים ועד היום, כמעט ולא השתנתה כמות אוכלוסיית העיר.

עכו, סגורה מכל עבריה. בדרום – אזור התעשייה ו"רפאל", במערב – הים,
במזרח – כביש עוקף עכו ושטחי "מטה אשר" (שם קיבלנו מתחם חד-פעמי למגורים)
בצפון – בוסתן-הגליל. כך שאין אופצייה לגדול במאות אחוזים.

אפשר לצפות שבתווך הרחוק, האוכלוסייה תכפיל את עצמה אך גם אז, היא תהייה
בסדר גודל של רובע בת"א.

המגבלות הפיזיות, אינן בהכרח חיסרון, כל עוד הכל מתוכנן נכון ודואגים
ל: מקומות עבודה, ביטחון, תשתיות – תרתי משמע, חינוך וכו'.

עכו, בגלל היותה עיר קטנה, הייתה בה אווירה שבין עיר לבין כפר. אווירה של פתיחות
וחמימות. כולם מכירים את כולם, פעילויות קהילתיות והצטיינות בהתנדבות.
תכונות אלה אינן אופייניות לערים אחרות וודאי לא לכרך גדול.

כדי להגדיל האוכלוסייה, מבלי לפגוע "בשטחים הירוקים" שהתברכנו בהם,
צריך לפעול ב-3 כיוונים:
א) הדחוף ביותר זה תמ"א 38 – שמאפשר הגדלת הבית, חיזוקו ושידרוגו, לרבות
ממ"ד ומעלית. פעולה זו דחופה - הגנה מפני רעידות אדמה והפצצות!
(בנושא זה הייתה החמצה. משרד השיכון היפנה תקציבים לייפוי הבתים
במקום לחיזוקם – תמ"א 38)
שידרוג הדירות והרחבתם, כולל מעלית, היה מאפשר קליטת אוכלוסייה
מבוססת, בדירות שכיום הם נחותות ובעייתיות.
בניגוד לטענה שכאילו אין ביקוש, המציאות היא הפוכה, יש ביקוש גם מצד
האוכלוסייה וגם מצד יזמים – וכבר יש מספר בלוקים בתהליך.
המעוניינים מתבקשים לפנות אלי.
ב) פינוי/בינוי – יש בלוקים שלמים שאינם ראויים – כמו ברח' בבל – על שטחים
מבוזבזים. פינויים ובניית בנייני דירות גבוהים במקומם, גם היא בבחינת
WIN-WIN-CASE
ג) הפסקת החשיבה המוגבלת והארכאית! – הגיע הזמן לשחרר הרצועה ולאפשר
בנייה לגובה. דווקא בעכו, בגלל שהיא סגורה מכל עבריה ומוגבלת מאד
בשטחים לבנייה.
במקומות רחוקים מן החוף, כגון בשיכוני המזרח (ולא רק שם) בניית בניינים
גבוהים, כמו ביתר ערי הארץ והעולם, יהיה להם רק יתרון, משום שהם לא
יפריעו לאיש ומאידך יהיה להם נוף מרהיב מכל העברים.

כדי שכל הנ"ל יקרה, צריך לא רק חזון, אלא גם עידוד, רצון טוב והקלות מצד
הגורם ההנדסי המוביל בעיר.[/size][/color]