[b]המהפכה האדומה: תכירו את העגבניה החדשה סדרת ניסויים שקיימו במשך מארבע שנים בחוות הניסיונות החקלאית בעכו

פיתוח ישראלי חדש עשוי לשנות את פני המסעדות והמטבחים בעולם: ארבע שנים עמלו בפקולטה לחקלאות בירושלים על זן חדש של עגבניות שתהיינה הרבה יותר מתוקות. בתעשיית הקטשופ כבר מחכים ליבול הראשון
פיתוח ישראלי חדש עשוי לשנות את פני המסעדות והמטבחים בעולם. זן חדש של עגבניות כחול-לבן יגדיל את תפוקת הפרי ב‭60-‬ אחוז, יגדיל את גודל הפרי, ובעיקר יהפוך את העגבנייה להרבה יותר מתוקה. בתעשיית הקטשופ כבר מחכים ליבול הראשון.

מאחורי התגלית עומדים ד"ר אורי קריגר ופרופסור דני זמיר, מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, שרשמו פטנט על כך. סדרת ניסויים שקיימו במשך לא פחות מארבע שנים בחוות הניסיונות החקלאית בעכו הביאה למציאת גן שיעשה מהפכה אדומה.

ד"ר קריגר מסביר כי מדובר במכלוא של שני צמחי עגבנייה בעלי קרבה גנטית. "צמח אחד למשל הניב 10 ק"ג פרי עגבנייה והצמח האחר רק 4 ק"ג‭,"‬ מסביר ד"ר קריגר, "ציפינו שהמכלוא בין שניהם יניב כ‭7-‬ ק"ג פרי, אבל הודות לגן המסוים שגילינו, ‭,82M‬ הוא הניב יבול במשקל של 16 ק"ג בממוצע - ומתיקות הפרי עלתה בשיעור בלתי צפוי‭."‬

ה"סופר עגבנייה" הזו העלתה את רמת הסוכר המסיס ב‭20-‬ אחוז. "אם חקלאי משקה לקראת סוף העונה את העגבניות שלו בכמות גדולה במיוחד של מים, הוא יקבל אמנם פרי יותר גדול, הנראה 'כמו שקית נפוחה‭,'‬ אבל מתיקותו ירודה. יצרני הקטשופ שהמציאו את יחידת המדידה משלמים למגדלים לא על פי משקל הפרי, אלא מתחשבים בכמות הסוכר‭,"‬ מבהיר ד"ר קריגר.

"שיהיה ברור - אין מדובר בשימוש בהנדסה גנטית או בשינויים גנטיים מכוונים שנעשו בצמח, אלא בהכלאה רגילה ומקובלת‭,"‬ אמר ד"ר קריגר, "הפרי שנוצר 'כשר למהדרין' מכל בחינה ובכך כוחה של התגלית‭."‬

עוד התברר בניסוי כי גודל
הפרי גדל והגיע למשקל של עד 75 גרם, בעוד הפרי בצמח המקורי היה 65 גרם בלבד. הגילוי מצטרף לתגליות קודמות הקשורות בעגבניות, כמו גן פעיל שאחראי להארכת חיי המדף של הפרי.

בשנים האחרונות יש בעולם עלייה בצריכת עגבניות, במיוחד לצורך ייצור קטשופ בקצב של חמישה עד שישה אחוזים בשנה. שווי השוק העולמי של העגבניות לתעשייה עומד על 2 מיליארד דולר בשנה. "מי שנכנס עתה חזק מאד לתעשייה הזו היא סין שרק מגלה לאחרונה את העגבנייה‭,"‬ מסכם ד"ר קריגר.
על התגלית ועל הפטנט מדווח גם כתב העת המדעי המוערך "נייצ'ר גנטיקס‭."‬ למחקר היה שותף ד"ר זק ליפמן ממעבדות קולדספרינג הרבור שבניו יורק.[/b]

http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/090/781.html#after_maavaron