קראתי .. נזכרתי ... התרגשתי

זכרון ידיעות עכו ( היה בצבע כחול ) שהייתי רץ לחפש כל יום שישי חרוט בזכרוני

גם ההזמנות לבר מצווה .. ואח"כ לחתונה שלי עשיתי אצלו

יהי זכרו ברוך ...

[color=#0000FF][size=130][b]במהלך תקופת חיינו , אנו חווים תהפוכות כבדות ומשמעתיות , תוך תקופה קצרה שלא
קרו לאורך אלפי שנים . קצב השינויים , נעשה מטורף .

רק אתמול שלשום , הומצא המחשב שהיה בגודל של חדר והיום , ישנם מחשבים
ואייפונים זעירים שאין גבול ליכולתם .

רק אתמול שלשום , גרנו באוהלים עם עששית וכיום בתים "חכמים" הופכים
להיות נורמטיביים .

רק אתמול שלשום , העיתונות היומית היתה חלק מאורח חיינו וכיום , העיתונות הכתובה
הולכת ונעלמת במהירות הבזק .

רק אתמול שלשום , בכל בית היתה אנציקלופדיה , כיום ערכה אבד יש את "גוגל" וכו' .

רק אתמול שלשום , פוליטיקאים בכירים , היו בעלי כבוד וערכים , כגון: בן גוריון,
בגין , גולדה , יגאל אלון וכו'
לשרים הייתה בושה, כגון: אברהם עופר – שר השיכון ויעקב לוינזון שהתאבדו רק משום
שחשדו בהם . כיום בכירינו ממלאים את הכלא כאחרוני העבריינים .

רק אתמול שלשום , יהודים הגיעו לארץ , תוך הקרבה וסיכון , עם מזוודה והיום הציונות
הפכה מליצה נבובה לרוב-רובינו ושרות בצבא – הוא לפריירים .
יותר ויותר נוער הופך להיות נהנתן , ריק מערכים , עפוף עשן ואדי אלכוהול .

בתקופה זו של מעבר , מן הכבוד והצניעות – ליהירות וחוסר בושה , מן הספרים עם ערך – אל
תכניות הריאליטי העלובות , מן הציונות – לנהנתנות זולה - הלך לעולמו איש יקר מאחרוני הוותיקים
הערכיים שסימל בעיני; צניעות, אמיתיות, כבוד לזולת, ציונות, אדם חביב ומקסים שתמיד היה חיוך
על פניו, מגשר ומקרב. פשוט, בן-אדם ישראלי ויהודי שהוסיף לנו כבוד – עזרא אלכתב !
לא מטיף, אך בהתנהגותו הטבעית, היה בהחלט דוגמא ומופת.

מזה עשרות שנים, אני בא ויוצא מבית הדפוס והוא, היה יושב תמיד באותה פינה בכניסה,
מקבל אותי בחיוך רחב וקורא לי "בן שלי " – בין היתר משום ששמו היה עזרא ואילו אני, בן-עזרא.
זאת, מעבר לחיבה והאהבה הרבה שהייתה בינינו.
בטרם הגיעי לבית הדפוס, הייתי קונה שוקולד מריר. הוא היה לוקח קובייה בחיוך.
רק ב"שבעה" גיליתי שהוא לא נהג לאכול מתוק ורק בגללי לקח שוקולד – במשך השנים – כי
לא רצה לסרב .

בעבר, כשהתייחסו למקצוע ברצינות - משפחות רבות נקראו עפ"י המקצוע שבו עסקו :
אלכתב = כותב, בוכבינדר = כורך ספרים, דהן = צבעי וכך הלאה.
אביו של עזרא בעיראק, היה כותב בבית המשפט, את המסמכים עבור התושבים ומכאן זכתה
המשפחה לשם הזה .

לעזרא ז"ל, היה מפעל, במרכז המסחרי בבגדד שייצר בין היתר מחברות לבתי הספר.
כל הרכוש הוחרם ע"י השלטונות העיראקיים.

עזרא עלה לארץ ב-1951 .

בשנת 1952 הוא הקים את בית דפוס "המילה". זה היה הבית הדפוס הראשון באזור הצפון
ו"ידיעות עכו " היה המקומון הראשון בצפון.

אכן איבדנו אדם יקר ממש . אני מייחל שבית הדפוס שהיה מפעל חייו יאריך ימים ,
ראוי שניתן ידנו לכך[/b] .[/size][/color]

[img]http://sphotos-h.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-prn1/155126_267699790018365_840835110_n.jpg[/img]