יקיר העיר עכו עזרא אלכתב מת בשיבה טובה
יקיר העיר עכו, עזרא אלכתב (92) ז"ל ממקימי בית דפוס "המילה" בעיר נפטר בחול המועד סוכות בשיבה טובה. אלכתב, יליד עיראק, נולד בבגדד למשפחה שעסקה בכתיבת בקשות ומכאן השם אלכתב.
עזרא למד בבית הספר היסודי הממלכתי "ראס אל קריה", אחד מבתי הספר הממלכתיים בעיראק שנלמד בהם התנ"ך בשפה העברית. סיים את לימודיו היסודיים בשנת 1937, החל לעבוד במקצוע הדפוס בחופשת הקיץ והמשיך לעבוד במקצוע בהמלצתו של המעביד.
בשנת 1941 הקים בית דפוס וקרטונג' בבגדד מול המדרשה ללימוד העברית ליד בניין הרבנות הראשית בבירה. לאחר הפרעות בשנת 1942 לקח עזרא חלק בהתארגנות ובייסוד תנועה להגנה עצמית יהודית ובהקמת ספריה ששימשה למפגשי מחתרת ולהתקשרות עם "התנועה". בו בזמן המשיך את לימודיו התיכוניים בבית ספר תיכון-ערב בשם "אלתפייד" בבגדד, אותם סיים בשנת 1948.
ב-1949 נשא לאישה את תקווה ז"ל ועימה עלה לארץ בשנת 1951. ב-1952 הקים את "דפוס המילה" ובשנת 1954 הוחל בהפצת השבועון "ידיעות עכו".
לאחר פטירת רעייתו המנוחה תקווה ז"ל הקדיש עזרא את זמניו לפעילות ציבורית –התנדבותית שלא על מנת לקבל פרס ולשמירה על שלמות המשפחה.
עזרא תרם רבות למוסדות וולונטריים כמו מד"א, האגודה למען ארץ ישראל טובה, האגודה למען החייל, האגודה למען העיוור, האגודה למען האסיר, בית הכנסת "אור תורה" ועוד.
כמו כן, עסק במתן בסתר, בצדקה ובפעילות לעידוד הסובלנות בין יהודים לערבים, בהשכנת שלום, מתן כבוד לזולת ועוד.
עזרא הצטרף כפעיל לאגודה למען "ארץ ישראל טובה" ששמה לה למטרה להאיר את הצדדים החיוביים של האדם בחברה הישראלית ולעודד סובלנות, הבנה ודרך ארץ בין אדם לחברו ובין אדם לרשות. בשנת 1996 קיבל עזרא את אות יקיר העיר עכו על פעילותו הרבה למען הקהילה. עזרא הותיר אחריו שני בנים, שבעה נכדים וחמישה נינים.
[b]יקיר העיר עכו עזרא אלכתב מת בשיבה טובה
יקיר העיר עכו, עזרא אלכתב (92) ז"ל ממקימי בית דפוס "המילה" בעיר נפטר בחול המועד סוכות בשיבה טובה. אלכתב, יליד עיראק, נולד בבגדד למשפחה שעסקה בכתיבת בקשות ומכאן השם אלכתב.
עזרא למד בבית הספר היסודי הממלכתי "ראס אל קריה", אחד מבתי הספר הממלכתיים בעיראק שנלמד בהם התנ"ך בשפה העברית. סיים את לימודיו היסודיים בשנת 1937, החל לעבוד במקצוע הדפוס בחופשת הקיץ והמשיך לעבוד במקצוע בהמלצתו של המעביד.
בשנת 1941 הקים בית דפוס וקרטונג' בבגדד מול המדרשה ללימוד העברית ליד בניין הרבנות הראשית בבירה. לאחר הפרעות בשנת 1942 לקח עזרא חלק בהתארגנות ובייסוד תנועה להגנה עצמית יהודית ובהקמת ספריה ששימשה למפגשי מחתרת ולהתקשרות עם "התנועה". בו בזמן המשיך את לימודיו התיכוניים בבית ספר תיכון-ערב בשם "אלתפייד" בבגדד, אותם סיים בשנת 1948.
ב-1949 נשא לאישה את תקווה ז"ל ועימה עלה לארץ בשנת 1951. ב-1952 הקים את "דפוס המילה" ובשנת 1954 הוחל בהפצת השבועון "ידיעות עכו".
לאחר פטירת רעייתו המנוחה תקווה ז"ל הקדיש עזרא את זמניו לפעילות ציבורית –התנדבותית שלא על מנת לקבל פרס ולשמירה על שלמות המשפחה.
עזרא תרם רבות למוסדות וולונטריים כמו מד"א, האגודה למען ארץ ישראל טובה, האגודה למען החייל, האגודה למען העיוור, האגודה למען האסיר, בית הכנסת "אור תורה" ועוד.
כמו כן, עסק במתן בסתר, בצדקה ובפעילות לעידוד הסובלנות בין יהודים לערבים, בהשכנת שלום, מתן כבוד לזולת ועוד.
עזרא הצטרף כפעיל לאגודה למען "ארץ ישראל טובה" ששמה לה למטרה להאיר את הצדדים החיוביים של האדם בחברה הישראלית ולעודד סובלנות, הבנה ודרך ארץ בין אדם לחברו ובין אדם לרשות. בשנת 1996 קיבל עזרא את אות יקיר העיר עכו על פעילותו הרבה למען הקהילה. עזרא הותיר אחריו שני בנים, שבעה נכדים וחמישה נינים.[/b]
[img]http://sphotos-h.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-prn1/155126_267699790018365_840835110_n.jpg[/img]
|