אז בעכו לא יהיה מדרחוב

ישראל בן-עזרא

התחדשות במרכז עירוני כמנוף להעצמת כל העיר!

כמו ב"רמדיה": כל המינרלים והויטמינים חשובים! אך יש מרכיבים חשובים ביותר שבלעדיהם "הפציינט" ניפגע קשות – כך גם בעיר, יש מרכיבים עיקריים
והם: מקום עבודה, מגורים, חינוך ותרבות, מרכז עיר תוסס ואיכות חיים.

מרכז עיר, הוא הלב/חלון הראווה/מקום המפגש.
היותו תוסס ומלא הדר, כמו גם היותו עלוב וריק, משפיעים על דימוי העיר וכלכלתה ועל כן, כל עיר שחפצה בקידום, שגשוג ותדמית, משקיעה במרכז העיר!

לכאורה, צריך להתנסות פעמיים, כדי להשוות בין מצב א' למצב ב' – אך לא בהכרח. אפשר פשוט, להשוות מצב א' במקום אחד ותוצאות מצב ב' במקום אחר.

בעכו, לא היה מדרחוב במתכונת המודרנית: מדרחוב משולב עם תנועה נוחה – גם לאוטובוסים – ומאידך, מרחבים לתכנים, פעילויות ואטרקציות.
התכנית שהתבצעה במדרחוב (בטרם נהרסה) בצורת עקלתון – הייתה מאפשרת זאת לראשונה.

כיום, נושא "התחדשות מרכז עירוני", הוא כבר מדע מוכר ברחבי העולם, עם תוצאות מובטחות מראש.
יש כבר מומחים מנוסים בתחום זה שלהם, תכנים ונוסחאות בדוקות!
עיקר הנוסחא: הפיכת מקום שומם ואפור, למקום אטרקטיבי ומיוחד, עם פעילויות ותכנים לילדים ולמבוגרים – ביום ובלילה, בערבי שבת ובחגים,
חגיגות אביב וקיץ – הפיכת המקום ממסחרי שומם למרכז חברתי/תרבותי/בידורי.

נוסחה זו עובדת, באופן אוטומטי – תמיד ובכל מקום. ערך הנכסים עולה, העסקים משודרגים והאוכלוסייה משתנה.
נושא זה הוא חשוב שבעתיים בעכו משום שעכו – בשונה מזיכרון-יעקב, נתניה וכו' – היא עיר מעורבת.
כיום, האוכלוסייה בבן-עמי חלשה והמקום נראה כמו "קסבה", בעיקר בלילות.

ההשתלשלות

אפשר לחזור לאחור, לשנות ה-50 וה-60. אז, הסתובבות ברחוב, היה כמעט הבילוי היחידי. מבוגרים היו פוגשים זה את זה והילדים יושבים על "הברזלים".
בשנות ה-70 , התחילו להיפתח מרכזי קניות בכפרים ומאוחר יותר קניונים ובמקום שמכל ישובי הסביבה יגיעו לעכו – תושבי עכו יצאו אל מחוץ לעיר.
אם לא די בכך, יותר מאוחר נשאבו המבוססים, מעכו – בעיקר לנהרייה – בגלל ההנחה במס, עכו התדרדרה וכוח הקנייה בעכו קטן.

בשנות ה-80, הייתה תקופה של עדנה לעכו, כש"המרפסת" נפתחה ואחריה צצו "רוול", "עכו-הקטנה" וכו'.
השמחה הייתה רבה. שירי ארץ ישראל וה"סיקסטיס" נשמעו לאורך הרחוב. כל יום שישי היה שמח במדרחוב, עם זמרים, תצוגות אופנה וכו'.
אלא שלקראת הבחירות (בזמן עבודתי בחו"ל) רה"ע החליט לסגור המקום (בגלל ש"המרפסת הייתה רועשת"). ואז, התחילה ההידרדרות.
"רוול" ו"עכו הקטנה" גם הם נסגרו ובכלל עסקים החלו להיסגר. כיום יש כ-15 עסקים סגורים!

רח' בן-עמי עבר תהפוכות:
בתקופת דה-קסטרו ז"ל - סגרו את בן-עמי לתנועה ויצרו מדרחוב.
המתכננים דאז, לא הבינו שסגירה היא לא פתרון, אלא הרס ובהיעדר אטרקציות, פעילויות ומינהלת, המדרחוב היה ריק, בעלי העסקים קראו לו
"שדה תעופה בן-עמי" והם ישבו ושיחקו שש-בש זה עם זה. כיו"ר "הפורום למען עכו" וראש בעלי העסקים, אירגנו הפגנות וסופו שהמדרחוב נפתח לתנועה.
אלא שבינתיים, הדירות ניקנו ע"י אוכלוסיות חלשות ומרכז העיר היה שומם עם אווירה שלילית והמצב היה שעטנז – לא כביש ולא מדרחוב מודרני!
יצויין שלמרות זאת, ברגע שהיו פעילויות שנעשו במדרחוב ולאורך בן-עמי, כולל אירועי "לילות לבנים" – הגיעו תושבי העיר, על ילדיהם וטפם,
שהו ובילו במדרחוב עד מאוחר בלילה.

כעת, המצב אך החריף, כי בינתיים נבנה קניון מפואר בעכו, בנוסף לקניונים שבסביבה שגם הם הבינו שאטרקטיביות מחייבת
לא רק נוחות פיזית, חנייה חופשית, מיזוג, בתי קפה נעימים, מגוון מותגים וכו', אלא שהכרחי, מעל לכל, לייזום פעילויות
בידוריות/חברתיות/תרבותיות – לילדים וגם למבוגרים.

זאת הבינו – בכל הקניונים! מה שאצלנו מסרבים להבין. אצלנו, אספלט ושיממון ואווירת מצור עם רדת החשיכה – זה "עדיף"!.........

לאסוננו האוכלוסייה הקיימת, ממילא תישאר והמצב רק יחריף (והלוואי שאתבדה).

כמעט ונגענו בעתיד!

לאחר שנים של תכנון מקצועי, עם מומחים מיוחדים בנושא, מהטובים בארץ, עם יועצים רבים – הכל בשיתוף עם הסוחרים שאף חתמו
במו ידיהם על התכנית הגדולה – אחרי בדיקות רבות, מצד הגורמים בעירייה, אף ניתן היתר בנייה.

והרי, כמעט הכל היה מוכן והיום אפשר היה כבר לחגוג במקום מדהים ביופיו, עם אטרקציות שונות ומגוונות עם תכנים.
הקמנו מינהלת שפעלה כמינהלת של קניון, כדי למקסם את שיתוף הפעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים – לרווחת הסוחרים והתושבים.
במקביל להכנות, להשלמת האטרקציות במקום, הייתה הידברות עם משקיעים אידיאולוגיים, לרכישת דירות בבן עמי ולמסרם
לסטודנטים למגורים.
כל המכלול הזה של מתחם אטרקטיבי ביותר, רענון האוכלוסייה בסטודנטים, פעילויות ביום ובלילה – היו משנים, לא רק את המרכז,
אלא את כל עכו. היא הייתה הופכת להיות אטרקטיבית לכל הסביבה, למטיילים ולתיירים.

הסיבה להריסה, היא לא משום שאספלט עדיף ושהפתרון שטוב בכל העולם הוא לא טוב לעכו! אלא להיפך – בעכו, הפתרון המתקדם,
אף יותר חשוב – כי העיר מעורבת.

הסיבה האמיתית להריסת כל שתוכנן, אושר, בוצע והיה על סף הגמר – תובא בהזדמנות אחרת.

אז בעכו לא יהיה מדרחוב

מי מחובר