הצג נושאים ללא תגובות | הצג נושאים פעילים
| תקציר הנושא - משהו על הפסטיבל מזווית ראיה אישית שלי |
| מחבר |
הודעה |
|
|
| |
נושא ההודעה: |
Re: משהו על הפסטיבל מזווית ראיה אישית שלי |
 |
|
תוכנית הרדיו "שאמאל" של גיל מטוס בה התארחתי השבוע (ביום ב', 24/10) והשמעתי את המוסיקה האמריקאית השורשית שאני כלכך אוהב. עכשיו, בלחיצת כפתור אחת אתם מוזמנים להאזין.
http://pod.icast.co.il/54799-24-10-2011.mp3
[size=140][b][color=#000040]תוכנית הרדיו "שאמאל" של גיל מטוס בה התארחתי השבוע (ביום ב', 24/10) והשמעתי את המוסיקה האמריקאית השורשית שאני כלכך אוהב. עכשיו, בלחיצת כפתור אחת אתם מוזמנים להאזין.
[url]http://pod.icast.co.il/54799-24-10-2011.mp3[/url]
[/color][/b][/size]
|
|
|
 |
פורסם: 26 אוקטובר 2011, 18:01 |
|
|
 |
|
|
| |
נושא ההודעה: |
Re: משהו על הפסטיבל מזווית ראיה אישית שלי |
 |
|
תודה עזרא ... מסרתי לג'וש והוא שמח לדעת. 
[color=#404040][size=140]תודה עזרא ... מסרתי לג'וש והוא שמח לדעת. [/size][/color] [img]http://img27.imageshack.us/img27/3488/dscf2259xr.jpg[/img]
|
|
|
 |
פורסם: 18 אוקטובר 2011, 23:30 |
|
|
 |
|
|
| |
נושא ההודעה: |
Re: משהו על הפסטיבל מזווית ראיה אישית שלי |
 |
|
|
ואני כאחד שלא חסיד הצגות תיאטרון מסוג זה העולה בפסטיבל הייתי אורחו של גו'ש שעמד על כך שאגיע לצפות במחזה ועלי לומר שכל זמן ההצגה הייתי מפוקס ובסופו גם דיי נהנתי מההצגה .
ואני כאחד שלא חסיד הצגות תיאטרון מסוג זה העולה בפסטיבל הייתי אורחו של גו'ש שעמד על כך שאגיע לצפות במחזה ועלי לומר שכל זמן ההצגה הייתי מפוקס ובסופו גם דיי נהנתי מההצגה .
|
|
|
 |
פורסם: 16 אוקטובר 2011, 23:34 |
|
|
 |
|
|
| |
נושא ההודעה: |
Re: משהו על הפסטיבל מזווית ראיה אישית שלי |
 |
|
בהזדמנות זו אני שמח לבשר לכם, כי ביום שני הבא 24/10 אני מתארח בעריכת והגשת תוכנית רדיו של גיל מטוס. פרטים מלאים בקישור הבא. כמובן אשמח שתאזינו.
http://www.106fm.co.il/updates/15627
[color=#000040][b][size=140]בהזדמנות זו אני שמח לבשר לכם, כי ביום שני הבא 24/10 אני מתארח בעריכת והגשת תוכנית רדיו של גיל מטוס. פרטים מלאים בקישור הבא. כמובן אשמח שתאזינו.
http://www.106fm.co.il/updates/15627 [/size][/b][/color]
|
|
|
 |
פורסם: 16 אוקטובר 2011, 23:23 |
|
|
 |
|
|
| |
נושא ההודעה: |
משהו על הפסטיבל מזווית ראיה אישית שלי |
 |
|
לפני כמה שנים טובות היה לי את הכבוד לקחת חלק מהפסטיבל פעם כחלק מצוות עכונט ופעם כחלק מצוות "הבלנדר" והייתי מביא כתבות וידיאו מהשטח אותן הייתי עורך ומצלם בעצמי. בשנים האחרונות יש לי הכבוד להיות חלק מצוות ההפקה של הפסטיבל, אותו אני וחי ונושם מגיל צעיר מאוד. יש לי כל מיני זכרונות אותן כבר כתבתי ואחרים אולי עוד אכתוב עם השנים, בכל אופן כמו שכתבתי בכותרת ההודעה אני מבקש לשתף אתכם במשהו על הפסטיבל מזווית ראיה אישית שלי, כמנהל אולם באחת ההצגות. דבריי אלו עומדים להתפרסם גם באתר האישי שלי, בו ריכזתי את המאמרים שכתבתי על אירועי תרבות שונים בהם הייתי במשך השנים, כולל הופעתו של בוב דילן, לאחרונה בארץ, בה להזכירכם (כפי ששיתפתי אתכם בזמנו) התארחתי בתוכנית "ערב חדש" של דן מרגלית: ציטוט: "צפירמיהו" בפסטיבל לתיאטרון אחר, עכו 2011
אחד הדברים שאני אוהב בעבודה בפסטיבל לתיאטרון אחר היא ההזדמנות להתוודע בכל שנה לקבוצת שחקנים אחרת, צר לי שלא יוצא לי להכיר את כולם, אבל כולי תקווה שהם ישובו לעכו בכלל ולפסטיבל בפרט, יותר מפעם אחת, כך שיהיו לנו עוד הזדמנות להכיר. השנה אני מנהל את אולם דיוואן בו מועלת ההצגה "צפירמיהו". עוד טרם הספקתי לצפות בהצגה בעצמי שמעתי שהיא לא קלה לקהל, ואני מתוך היכרותי את עולם הבמה, ואני מוכרח להודות שרק כשוחר תרבות, אמרתי שלדעתי הקהל לא חייב לצחוק מהצגה בכדי לחוות אותה, מותרת לו כמובן גם כל צורת הבעה אחרת ולצוות ההצגה הזכרתי את חנוך לוין ז"ל שהיום אחרי לכתו הוא זוכה לחיבוק גדול לא רק בארץ אלא בעולם כולו, הוא במידה רבה השייקספיר של ימינו, ומי זוכר שבתחילת דרכו בהצגה כמו "מלכת האמבטיה" עצרו את ההצגה באמצע והיו תרעומת גדולה סביב העשיה שלו.
אני מבקש לחזור להצגה "צפירמיהו" שלוקחת חלק בתחרות ההצגות השנה, ושמחתי לדעת שהיא באה מ-תיאטרון הנגב, לא רק בשל המרחק המוכיח, כי בתקופת הפסטיבל כולם עולים ומבקרים בעכו, אלא מי שמכיר את התיאטרון הזה ידוע כתיאטרון איכותי וחצוף.
צוות ההצגה מורכב מחברות וחברים בעלי אישיות שכייף לדעת שהם איתנו, בפסטיבל. נתחיל ב-נטלי כהן וקסברג מ-"תיאטרון הסמטה" שכתבה את ההצגה הגאונית הזאת (כתבה גם את "משורה משחרר רק המוות", שהועלה בפסטיבל שנה שעברה) ו-איסי ממנוב שביים אותה. ההצגה נמצאת בידיים טובות, בידי מי שהוא לא אחר מאשר מנהל תיאטרון הנגב, שבין שחקניו היה השחקן הותיק והאהוב, שמוליק שילה ז"ל שרק לפני שבועיים הלך לעולמו.
ההצגה הזאת מוכיחה כי תיאטרון טוב מספיק שיהיה עם תפאורה מינימלית ובלי טכניקות במה עשירות שבאות על-פי רוב לכסות על הכישרונות שעל הבמה. לא ברור מה ג'וש שגיא, יליד עכו ששיחק עד היום באין ספור בימות התיאטרון הממסדי, ביניהם "החייל האמיץ שוויק", "הילד חולם" (אגב, חנוך לוין שהזכרתי בתחילת דבריי) וכן כמורה למשחק ובמאי בעל תואר ראשון במשחק זקוק לבימה במסגרת פסטיבל תיאטרון פרינג', אבל זה כמובן יאמר רק לזכותו. לצד ג'וש משחקת בהצגה מיטל ילינק, בוגרת בבית הספר למשחק ואומנויות הבמה בנגב, היא סיימה את לימודי המשחק שלה ב-2008, כך שהיא יחסית דיי חדשה בתחום, אבל אני מאמין שעוד נשמע עליה רבות וטובות. אחרונה וחביבה במיוחד היא מיכל גיל שמגלמת את גיבור ההצגה "צפירמיהו", היא בוגרת "תיאטרון החדר" של אמיר אוריין, רקדנית שבשל גובהה נכתב עליה בעבר, באחת מכתבות עיתון מעריב: ש"הגובה לא קובע" ובאמת בלי להמעיט בכישרונו של אף אחד מהלוקחים חלק בהצגה, לפי ראות עיניי היא משחקת את התפקיד הכי קשה בהצגה, ומתעלה על עצמה.
בקיצור קהל נכבד, בואו ותראו את העבודה הנפלאה שהם עושים ביחד. כדאי ואף מומלץ. למעט העובדה שיש בהצגה קטעי עירום הייתי אומר שאת ההצגה הזאת מוכרח לראות כל מי שהוא בעל זכות בחירה, כי ההצגה מגוללת דרך קומדיה שחורה וגרוטסקית את מציאות ימינו, ואומר מעין תמצית סיפורו של העם היהודי שזכה לשוב לאדמת אבותיו, אך יחד עם זאת נאלץ לחיות את חייו לצד עם אחר, והמסר אם הוא ישנו, אתם מוזמנים לבוא לראות את ההצגה ולהסיק את המסקנה שלה בעצמכם.
נכתב ע"י אהוד בן-פורת
לפני כמה שנים טובות היה לי את הכבוד לקחת חלק מהפסטיבל פעם כחלק מצוות עכונט ופעם כחלק מצוות "הבלנדר" והייתי מביא כתבות וידיאו מהשטח אותן הייתי עורך ומצלם בעצמי. בשנים האחרונות יש לי הכבוד להיות חלק מצוות ההפקה של הפסטיבל, אותו אני וחי ונושם מגיל צעיר מאוד. יש לי כל מיני זכרונות אותן כבר כתבתי ואחרים אולי עוד אכתוב עם השנים, בכל אופן כמו שכתבתי בכותרת ההודעה אני מבקש לשתף אתכם במשהו על הפסטיבל מזווית ראיה אישית שלי, כמנהל אולם באחת ההצגות.
דבריי אלו עומדים להתפרסם גם באתר האישי שלי, בו ריכזתי את המאמרים שכתבתי על אירועי תרבות שונים בהם הייתי במשך השנים, כולל הופעתו של בוב דילן, לאחרונה בארץ, בה להזכירכם (כפי ששיתפתי אתכם בזמנו) התארחתי בתוכנית "ערב חדש" של דן מרגלית:
[quote][b]"צפירמיהו" בפסטיבל לתיאטרון אחר, עכו 2011[/b]
אחד הדברים שאני אוהב בעבודה בפסטיבל לתיאטרון אחר היא ההזדמנות להתוודע בכל שנה לקבוצת שחקנים אחרת, צר לי שלא יוצא לי להכיר את כולם, אבל כולי תקווה שהם ישובו לעכו בכלל ולפסטיבל בפרט, יותר מפעם אחת, כך שיהיו לנו עוד הזדמנות להכיר. השנה אני מנהל את אולם דיוואן בו מועלת ההצגה "צפירמיהו". עוד טרם הספקתי לצפות בהצגה בעצמי שמעתי שהיא לא קלה לקהל, ואני מתוך היכרותי את עולם הבמה, ואני מוכרח להודות שרק כשוחר תרבות, אמרתי שלדעתי הקהל לא חייב לצחוק מהצגה בכדי לחוות אותה, מותרת לו כמובן גם כל צורת הבעה אחרת ולצוות ההצגה הזכרתי את חנוך לוין ז"ל שהיום אחרי לכתו הוא זוכה לחיבוק גדול לא רק בארץ אלא בעולם כולו, הוא במידה רבה השייקספיר של ימינו, ומי זוכר שבתחילת דרכו בהצגה כמו "מלכת האמבטיה" עצרו את ההצגה באמצע והיו תרעומת גדולה סביב העשיה שלו.
אני מבקש לחזור להצגה "צפירמיהו" שלוקחת חלק בתחרות ההצגות השנה, ושמחתי לדעת שהיא באה מ-[b]תיאטרון הנגב[/b], לא רק בשל המרחק המוכיח, כי בתקופת הפסטיבל כולם עולים ומבקרים בעכו, אלא מי שמכיר את התיאטרון הזה ידוע כתיאטרון איכותי וחצוף.
צוות ההצגה מורכב מחברות וחברים בעלי אישיות שכייף לדעת שהם איתנו, בפסטיבל. נתחיל ב-[b]נטלי כהן וקסברג[/b] מ-"תיאטרון הסמטה" שכתבה את ההצגה הגאונית הזאת (כתבה גם את "משורה משחרר רק המוות", שהועלה בפסטיבל שנה שעברה) ו-[b]איסי ממנוב[/b] שביים אותה. ההצגה נמצאת בידיים טובות, בידי מי שהוא לא אחר מאשר מנהל תיאטרון הנגב, שבין שחקניו היה השחקן הותיק והאהוב, שמוליק שילה ז"ל שרק לפני שבועיים הלך לעולמו.
ההצגה הזאת מוכיחה כי תיאטרון טוב מספיק שיהיה עם תפאורה מינימלית ובלי טכניקות במה עשירות שבאות על-פי רוב לכסות על הכישרונות שעל הבמה. לא ברור מה [b]ג'וש שגיא[/b], יליד עכו ששיחק עד היום באין ספור בימות התיאטרון הממסדי, ביניהם "החייל האמיץ שוויק", "הילד חולם" (אגב, חנוך לוין שהזכרתי בתחילת דבריי) וכן כמורה למשחק ובמאי בעל תואר ראשון במשחק זקוק לבימה במסגרת פסטיבל תיאטרון פרינג', אבל זה כמובן יאמר רק לזכותו. לצד ג'וש משחקת בהצגה [b]מיטל ילינק[/b], בוגרת בבית הספר למשחק ואומנויות הבמה בנגב, היא סיימה את לימודי המשחק שלה ב-2008, כך שהיא יחסית דיי חדשה בתחום, אבל אני מאמין שעוד נשמע עליה רבות וטובות. אחרונה וחביבה במיוחד היא [b]מיכל גיל[/b] שמגלמת את גיבור ההצגה "צפירמיהו", היא בוגרת "תיאטרון החדר" של אמיר אוריין, רקדנית שבשל גובהה נכתב עליה בעבר, באחת מכתבות עיתון מעריב: ש"הגובה לא קובע" ובאמת בלי להמעיט בכישרונו של אף אחד מהלוקחים חלק בהצגה, לפי ראות עיניי היא משחקת את התפקיד הכי קשה בהצגה, ומתעלה על עצמה.
בקיצור קהל נכבד, בואו ותראו את העבודה הנפלאה שהם עושים ביחד. כדאי ואף מומלץ. למעט העובדה שיש בהצגה קטעי עירום הייתי אומר שאת ההצגה הזאת מוכרח לראות כל מי שהוא בעל זכות בחירה, כי ההצגה מגוללת דרך קומדיה שחורה וגרוטסקית את מציאות ימינו, ואומר מעין תמצית סיפורו של העם היהודי שזכה לשוב לאדמת אבותיו, אך יחד עם זאת נאלץ לחיות את חייו לצד עם אחר, והמסר אם הוא ישנו, אתם מוזמנים לבוא לראות את ההצגה ולהסיק את המסקנה שלה בעצמכם.
נכתב ע"י אהוד בן-פורת[/quote]
|
|
|
 |
פורסם: 16 אוקטובר 2011, 23:19 |
|
|
 |
|
מי מחובר |
| משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו 12 אורחים |

|