חגיגת השכר והג'ובים במערך כיבוי האש: "באים לישיבות כדי לגייס מקורבים ולהשיג הנחות"

17.12.2010 מאת מוטי בסוק

הכבאיות הישנות והרעועות נהפכו לסמל למצב העגום של שירותי הכבאות בישראל.
אבל הן לא מספרות את כל הסיפור - מינויים פוליטיים, הקצאת משאבים בעייתית,
משכורות עתק ורכבי שטח לבכירים; כך הידרדרו שירותי כיבוי האש בישראל

לא בכל יום מתאגדים כבאים למאבק נגד יו"ר התאגיד שלהם, זה שאמור לייצג אותם ולדאוג לצורכיהם - אבל בתחנת כיבוי האש של טבריה זה בדיוק מה שקרה...

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101217_1204439

כ-80% מתקציב הכבאות השנתי - כ-400 מיליון שקלים - מופנים למשכורות

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-255565-00.html

"אני דורש מכבאי שיוכל לרוץ 2 ק"מ ב־7 דקות"

כבאים ותיקים לא יאבו את הדברים של אבי אובנטל, יו"ר איגוד ערים לכבאות גליל מערבי החדש. כבאי עם כושר נמוך צריך לפנות מקום לצעירים[b], את הפוליטיקאים שמבקשים עבודה לבני משפחה הוא מנפנף[/b], ומבחינתו אפשר לסגור מחר את איגודי הערים
[b]mynet[/b]

"מאז שנכנסתי לתפקיד קיבלתי עשרות שיחות טלפון מפוליטקאים שביקשו לסדר תפקידים בשירותי הכבאות. אבל אצלי אין דבר כזה, הודעתי לכולם שמי שייכנס יהיה רק מי שיעבור את מבחני הכשירות והמבדקים הפסיכולוגיים". כך אומר השבוע יור" איגוד הכבאים גליל מערבי, אבי אובנטל.

אז מה מצב שירותי הכבאות בגליל המערבי היום? אובנטל מוכן להתחייב שלמרות הבעיות המאפיינות את כל שירותי הכיבוי בישראל, הרי שמבין כל האיגודים, זה שהוא עומד בראשו הוא המקצועי ביותר.

החומר האנושי והמפקד המצוין של שירותי הכיבוי בגליל המערבי, טפסר אמיר לוי, הופכים אותו לכזה, מחמיא אובנטל לאנשים שלו. רק לאחרונה הוא ביקר בתחנת הכיבוי בקצרין, שם נאמר לו שהאיגוד שלו הוא חוד החנית, הוא מתגאה. אבל גם לא חושש להצביע על הבעיות של החומר האנושי.

אובנטל אומר בפה מלא את מה שבשירותי הכבאות תמיד התאמצו להסתיר: [b]בשל מיעוט תקנים ומשכורות גבוהות כבאי הוא מקצוע נחשק, הרבה לוטשים עיניים ומי שיכול להפעיל קשרים מגדיל משמעותית את סיכוייו להתקבל.[/b]

"באתי מהשוק הפרטי, מאוריינטציה של מקצועיות. נכנסתי לאיגוד וגיליתי עולם שלא הכרתי. [b]הופתעתי מאד לראות עובדים שקשורים לפוליטיקאים. את הפוליטיזציה הזו צריך לעקור מהשורש"[/b], אומר אובנטל, המכהן גם כסגן ראש המועצה האזורית מטה אשר.

אובנטל עומד בראש האיגוד במשך עשרה חודשים בלבד. בתקופתו הקצרה באיגוד חודדו נהלי קבלת כבאים לעבודה. "זמן קצר לפני השריפה הגדולה בכרמל ערכנו ראיונות ל־42 מועמדים. השאלות הראשונה ששאלנו כל מועמד היא האם אתה קשור לארגון באיזשהו אופן.

"הודענו חד משמעית [b]שמי שיש לו קשר משפחתי נפסל מיד. לא יתקבלו יותר אנשים על בסיס משפחתיות והיכרות[/b]. התופעה הזו אצלי נעקרה מהשורש. לא ניתן לפרוטקציות להשתלט על שירותי הכיבוי שלנו".

גם הכבאים הוותיקים, ויש לא מעט כאלה בבגליל המערבי, מהווים בעיה: "אני דורש מכבאי שירוץ 2000 מטר ב־7 דקות. יש לנו מבחני כושר ויכולת. כבאי ותיק לא מסוגל לעמוד בזה, ואני מודע לכך.

"צריך לעשות רענון. אני חושב שאפשר להתאים מטלות מתאימות לוותיקים, למשל בתחומי אדמיניסטרציה, לפחות לאלה שפחות מתאימים היום להיותלוחמים. אני לא פוסל אותם כי הם ותיקים, חלילה, אבל רואים היטב את ההבדל בינהם לבין לוחמים צעירים".

המשך הכתבה:
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3995844,00.html